|
|
עמוד:13
שמניח מציאות של דיכוי ומחויב לפעול לשינויה . כפי שהפמיניזם מעוגן בחוויית החיים ובניסיון הייחודי של נשים , כך התיאוריה ההומו לסבית מעוגנת בחוויית החיים ובניסיון הייחודי של גייז , והיא לוקחת על עצמה להעניק לניסיון הזה ייצוג . כלומר , בדומה לפמיניזם , התיאוריה ההומו לסבית שמה לעצמה למטרה לייצר ידע על בסיס עמדת סובייקט מסוימת ; ההתנסות משמשת נקודת התייחסות מתמדת , שהידע מעוגן בה ונבחן מולה . וכמו הפמיניזם , התיאוריה ההומו לסבית תופסת את הפעילות התיאורטית מחקרית עצמה כפרקטיקה פוליטית , כייצור של ידע המתפקד כ"שיח נגד . " בנוסף לעקרונות יסוד אלו , התיאוריה ההומו לסבית ירשה מן הפמיניזם כמה תוכנות מרכזיות , שהראשית בהן היא הפוליטיזציה של תחום הפרט . הסיסמה הפמיניסטית הידועה , "האישי הוא פוליטי , " יוצאת נגד אחת מאבני היסוד של התרבות המערבית המודרנית : ההפרדה בין הספרה הפרטית לספרה הציבורית , העומדת בבסיס המסורת הליברלית . דיכוי הנשים , בדומה לדיכוי מעמדי ואתני , מתבטא במניעת גישה שווה לספרה הציבורית ( ייצוג פוליטי ותקשורתי , הזדמנויות בתעסוקה וכד , ( ' אולם הוא נבדל מסוגי דיכוי אחרים בכך שהזירה המשמעותית שלו היא דווקא תחום הפרט , תחום שלפי התפיסה הליברלית הוא נקי מכוח ומנוגד במהותו למה שנתפס בפוליטי . המהפך הגדול שביצע הפמיניזם הרדיקלי הוא תפיסת המשפחה , הנישואים והמשגל ההטרוסקסואלי כמוסדות פוליטיים ; מוסדות המעוצבים על ידי אידיאולוגיה פטריארכלית ומשרתים את הניצול הכלכלי והמיני של נשים ואת הכפפתן כקבוצה לגברים . בהקשר שלנו חשובה במיוחד הבנת המיניות כתחום פוליטי . הפמיניזם הרדיקלי ביקר את המיניות ההטרוסקסואלית הנורמטיבית כמשרתת את הרבייה ואת המיניות הגברית , אך לא מותאמת בהכרח למיניות הנשית . חוסר סיפוק מיני של נשים הפך לפי הבנה זו מבעיה "אישית" ו"פרטית" לבעיה פוליטית . יתר על כן , תיאורטיקניות כמו אנדריאה דוורקין ( Dworkin ) ובעקבותיה קתרין מקינון ( MacKinnon ) ניתחו את המשגל ההטרוסקסואלי כאקט סימבולי , 8 המבטא עליונות ובעלות גברית על נשים . הפמיניזם הצביע על מגוון המנגנונים של ניצול המיניות הנשית והגבלתה - החל במיתוס של האורגזמה הווגינלית והגדרת המיניות הנשית כפסיבית ותגובתית וכלה במניעת חופש ההפלה ותפקיד האונס כמנגנון הפחדה וענישה - וחשף בכך את המיניות כשדה החדור ביחסי כוח ורווי באידיאולוגיה . לא עוד דחף או יחס טבעי ; המין התגלה כממד אחד בתוך מכלול היחסים החברתיים , ממד שארגונו , תכניו והערכיות המיוחסת לו נקבעים חברתית , כלומר , על פי האינטרסים של הקבוצה השלטת . בהניחו את היסודות להסתכלות על הספרה הפרטית בכלל ועל תחום המין בפרט כחדורים ביחסי כוח , הפמיניזם סלל את הדרך לצמיחתו של שדה מחקר שמציב את המיניות בפרספקטיבה מרכזית של ניתוח תרבותי . תובנה מרכזית נוספת שהתיאוריה ההומו לסבית שאבה מן הפמיניזם היא
|
|