1. במקום הקדמה

עמוד:10

זה לא ילך . התחלתי להתנהג בצורה "חדשה . " התחברתי עם ילדה פרחחית . ( Tomboy ) למדתי ממנה לתפוס כדור וגם לגנוב מחנויות - זה היה הספורט שלנו . אך אצלי זו היתה רק ההתחלה . התלהבותי , או אולי התסכול שלי , דחפו אותי לגנוב מחברים , ולגנוב לבד . כך גנבתי ממיריק את התמונות החלקות היקרות שלה , ומבני את הצבעים היפים שקיבל מאמריקה , ומחנויות - מכשירי כתיבה וממתקים . פחדתי , אך עשיתי זאת , ושוב פחדתי ועשיתי עוד ועוד . עד שנתפסתי וקראו לי לסדר . הגניבות פסקו , אבל אני כבר לא הייתי מפוחדת . הייתי קצת גיבורה , בעיני עצמי ובעיני חברי לכיתה . בגיל תשע קיבלו אותי הבנים כבת יחידה לקבוצת ה"סלע" היוקרתית שלהם . ניצחתי . הרגשתי גאווה נפלאה , להיות עם הבנים כאחד מהם . הבנים היו מעניינים , אמיצים , משהו נכסף , ובבנות זלזלתי . הצלחתי לעבור מהשוליים למרכז , מפחד לביטחון . לא ידעתי אז איזה מחיר אצטרך לשלם על הליכתי בדרכי הבנים , מחיר של ויתור על חברת הבנות , מחיר שאשלם ביחסי עם אמא , שאותה ראיתי כ"סופר בת , " מחיר שאשלם באובדן הנשיות . לא אכזבתי בדרך שבחרתי . נעשיתי פעילה ומעורבת מאוד . בגיל צעיר הייתי מדריכה ב"צופים , " ואחר כך מרכזת שיכבה . עסקתי בפעולות התנדבות והטפתי לאחרים . הייתי מחויבת למטרה ללא פשרות , ללא גמישות . בעיות פילוסופיות , חברתיות ופוליטיות העסיקו אותי - הסוציאליזם , הגשמה דרך התיישבות , זכויות אדם ורצח מתוך רחמים , ילדי המעברות והאפליה בדרום אפריקה . אני זוכרת אפיזודה אחת , כשהייתי בת . 12 לאחר ויכוח ארוך על האפרטהייד עם שופט דרום אפריקאי , מכר של הורי , לפתע הוא שינה את טון דיבורו וכמעט בצעקה אמר : "אלוהים , אריאלה , את רק בת , 12 את צריכה לשחק , לחשוב על בנים , לעשות דברים שילדות עושות , ולא לעסוק בדברים הכבדים האלה " ! בזמן שחברותי לבשו שמלות רקומות ורקדו בלהקת הריקודים של הגדוד , הייתי אני במועצה ושמרתי על המשמעת . היו ימים שברחתי מבית הספר , כדי לבקר בבית המשפט ולשמוע את ההתנצחויות בין הסניגור והתובע . אבל ההנאה האינטלקטואלית היתה נדחקת מפני האמוציונליות שהשתלטה עלי , כשריחמתי על הנאשמים . כך חשתי כשעורך הדין חקר נהג קטר מסכן , שלא היה אלא עד במשפטו של נהג אוטובוס שהתנגש ברכבת בכורדני , או כששני מסתננים ערבים ביקשו רחמים מהשופט , והוא דן אותם לתשע שנות מאסר . במשך שנים לאחר מכן הייתי חושבת על אותם צעירים , שהיו כמעט בגילי , שעדיין

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר