|
|
עמוד:13
[ הורקהיימר , , 1931 ע' . [ 44 במאמרו "היסטוריה ופסיכולוגיה" ( 1932 ) יוצא הורקהיימר נגד הגישה הנטוראליסטית , המסבירה את ההיסטוריה באמצעות הדחפים והאינטרסים שמיוחסים לטבעו הבלתי משתנה של האדם . אבל הורקהיימר מתריע גם נגד הדחקת הפסיכולוגיה מהמחקר ההיסטורי חברתי . התעלמות מהמימד הפסיכולוגי מביאה לאימוץ של "פסיכולוגיה פרימיטיבית , " כפי שקרה למארקסיסטים האורתודוכסים , הטוענים לזהות בין המבנה הכלכלי של החברה ובין המבנה הנפשי של היחיד . ראייה מכאניסטית זו של הסתירה שבין התפתחות הכוחות האנושיים והמבנה החברתי , הופכת את התיאוריה המטריאליסטית של ההיסטוריה למטםיסיקה דוגמטית . לעומת האנטי פסיכולוגיזם והפסיכולוגיזם הנטוראליסטי מבטא הורקהיימר את הצורך במודל פסיכולוגי שימלא תפקיד של מדע עזר של ההיסטוריה . בעקבות א . פרום , שהצטרף שנה לפני כן למכון , הוא מאפיין את הפסיכולוגיה החברתית לא כפסיכולוגיה של היחיד בלבד , אך גם לא כפסיכולוגיה של קבוצה או של המונים . הפסיכולוגיה החברתית מתעניינת , לדעת הורקהיימר , במבנה הנפשי המשותף של היחידים החיים בתקופה היסטורית מסוימת , ובאותם "מנגנוני דחפים , שהם משותפים למרכיבים של הקבוצות החשובות ביותר בתהליך הייצור החברתי . " פסיכולוגיה כזאת חייבת לחקור באיזו מידה משפיע תפקידו של היחיד בתהליך הייצור הכלכלי , בין אם על ידי השתייכותו לסוג מסוים של משפחה ובין על ידי האופן והצורה של עבודתו , על אופיו ועל תודעתו . עליה לחקור גם את השפעתם של תהליכים אלה על כושר הסתגלותו של בן קבוצה חברתית מסוימת למצבה הכלכלי של קבוצתו , וכיצד פועלים כוחות אלה למניעת התפרצותם הגלויה של הסתירות החברתיות . לבסוף , היא חייבת לחקור את האופן בו אותם כוחות מעצבים את יכולתו של היחיד ליצור תמונת עולם המתאימה למצב הכלכלי של קבוצתו החברתית , שדרכה היא מעניקה תוקף אובייקטיבי לכללי המוסר שלה . הפסיכולוגיה החברתית חייבת להיות , איפוא , פסיכולוגיה של הלא מודע , כלומר , פסיכולוגיה החוקרת , בעקבות פרויד , את הגורמים הנפשיים העמוקים , שבאמצעותם משפיעה ומעצבת הכלכלה את האדם . עמדתו זו שונה במקצת מעמדת פרום , כי הורקהיימר מגביל את תוקפו של ההסבר הפסיכולוגי לעולם הניכור : " ככל שהפעילות ההיסטורית של יחידים ושל קבוצות תהיה מונעת על ידי הידיעה , כך חייב ההיסטוריון פחות ופחות להישען על הסברים פסיכולוגיים . "
|
|