|
|
עמוד:10
ספר זה מתאר את התפתחות האישיות במשך חמש השנים הראשונות של חיי הילד ועוסק בכמה מן הבעיות המתעוררות בכל שלב של התפתחות זו . נסיתי לשוות לספר זה צביון מעשי ושאבתי בהרחבה מן השאלות והבעיות , שהובאו לפני על ידי הוריהם של ילדים נורמאליים במשך שנים רבות . בחינוך ילדים אין "מתכונים" כלליים , תרופות פלא וסמי חיםון , שתוקפם יפה לכול . שכלם הישר ולפעמים הבנתם האינטואיטיבית של ההורים , הנמצאים עם הילד במחיצה אחת , הם הם המתווים להם את הדרך הנכונה ברגעי מבחן . אף על פי כן חייו הפנימיים של הילד הרך הם תכופות כספר החתום להורים . הואיל ונבצר מאתנו להיזכר באותה תקופת חיים , אנו חודרים רק בקושי לאותו עולם , והאינטואיציה של המבוגר ודמיונו נכשלים תכופות בהיתקלם בבעיות , המתעוררות אצל הילד בגיל שלפני בית הספר . לפיכך דומה , כי ספר מעשי מסוג זה אינו יכול להצטמצם רק בתיאור בעיות אופייניות והתוויית דרכי פעולה במקרה זה או אחר . הוא חייב גם לאפשר הבנת חיי הנפש של הילד בגיל לפני בית הספר ולהצביע על עקרונות חינוך , הנובעים הן מעובדות התפתחותו של הילד והן מתביעותיה ומישאלותיה של תרבותנו . מטעמים אלה דן ספרי בכל שלבי ההתפתחות ומעלה את הבעיות והשיטות המיוחדות לכל אחד מהם . את הילדות הקדומה מקובל לחלק לשלוש תקופות : הראשונה משתרעת במשך 18 חודש הראשונים להולדת הילד , השניה — מגיל 18 חודש עד השנה השלישית , והשלישית — מגיל שלוש עד חמש שש . ספר זה עוסק בכל תקופה ותקופה כבחטיבה מיוחדת , הן בתיאור התפתחות האישיות , והן בבעיות המעשיות של חינוך הילד . בתהליך התפתחותו של הילד מעלה כל שלב בעיות האופייניות לו . עזרת ההורים חייבת להביא בחשבון את התפתחות הילד וציודו הנפשי בשלב נתון . מכאן שאין יסוד רב לדיבורים הכוללים על "פחדיו של הילד" או "בעיות משמעת בילדות : " פחדי בן השנתיים אינם דומים לפחדיו של בן החמש . אפילו אותו "תן המתחבא תחת מיטתו של הילד" אינו דומה מבחינה פסיכולוגית אצל ילד בן שנתיים לאותו יצור גופא בדמיונו של ילד בן חמש . יתר על כן , אינו דומה הטיפול בפהדו של ילד בן שנתיים מפני התן , לטיפול בפחד זה אצל ילד בן חמש . בן השנתיים עדיין אינו מדבר כהלכה , והוא מביא אותנו במבוכה , שכן הוא משוכנע בהחלט , כי התן רובץ באמת מתחת למיטתו . ואילו בן החמש מסוגל לברר את בעיית התן , ואף אינו מאמין , לאמיתו של דבר , כי התן מתחבא שם . לפיכך חייב ספר מעשי להורים לדון בפחדי הילדים הן מנקודת ראותו של בן השנתיים והן מבחינת בן החמש .
|
|