|
|
עמוד:11
הקדמה לכו בנים שמעו לי / יראת ה ' אלמדכם ; a האיש ? T החפץ 1 ?? TV חיים - / אהב ימים T לראות I ? טובל נצר לשונן ; מרע / ושפתיןל מדבר מךמה , סור מרע וץשה טוב / בקש שלום וךךפהו . תהילים ל"ד , 15-12 בקש שלום ורדפהו . בקשת השלום ורדיפתו אינה עצה טובה אלא מצווה , ממש כמו החובה להתרחק מן הרוע ולעשות את הטוב . ברכת השלום מרובה , אך המניע העיקרי לחיפוש השלום ולמאמצים להשיגו אינו צריך להיות תועלתי , אלא מוסרי . אריכות החיים ואיכותם הטובה אינן מוצבות במזמור כמטרה , אלא כתוצאה מבורכת של עזיבת הרע ועשיית הטוב . הוא הדין בעניין רדיפת השלום . הצמצום המקווה של ריב ומדון , הרס ומוות אינו אלא פריו הגדול של השלום , אך לא תכליתו , שהנה מוסרית , נפשית ורוחנית . שלום הבריות מתחיל בהכרה שאל לנו להיבנות מן הפגיעה בזולת ( בדיבור רע ובמעשה רע , ( אלא לחתור לשתף אתו פעולה , ושאין לבסס את החברה על הכוחנות " ) כל ראלים גבר ( " אלא על האחווה " ) ואהבת לרעך כמוך . ( " ולפי שהדובר במזמור הוא חכם מקראי , הוא מלמדנו , כלמד אב את בניו , שכיבוד הזולת , עשיית טוב ורדיפת שלום הם הביטוי האמתי של יראת שמים . [ עליי להתנצל בפני הקורא על הפרפרזה הפרוזאית של השירה המרוממת , ולבקש ממנו לתקן את מה שפגמתי ולהשלים את מה שהחסרתי על ידי שישוב ויקרא את שורות המזמור . ( הפנייה במזמור היא אישית ולא ציבורית , והשלום שבו מדובר הוא בבירור שלום פנימי . רק על דרך ההרחבה המדרשית ניתן להסב את האמור בו גם על השלום החיצוני , הבין לאומי ( כפי שהדבר נעשה
|
|