|
|
עמוד:275
יחסו של רש"י לתרגום אונקלום רפאל בנימין פוזן הסתמכותו של רש"י על תרגום אונקלוס ( להלן : ת " א ) היא מן המפורסמות , כדרך שכתב דב רפל המנוח : "יותר מ 350 פעם מסתייע רש"י בתרגום אונקלום , יותר משהוא נזקק לכל חיבור אחר ויותר משמזכירים אותו מפרשי התורה האחרים צרפתים או ספרדים '; " נוסף לאזכורים מפורשים , קיימים מאות ביאורים ברש"י המיוסדים על התרגום מבלי שיזכירו . לכאורה אין בכך רבותא , כי הדבר ידוע שרש " י עשה שימוש רחב בדברי קודמיו , כדרך שכבר ציינו חוקרים , ואולם ת " א הוא המקור השכיח ביותר בביאוריו , ראו ד ' רפל , תרגום אונקלוס כפירוש לתורה , תל אביב תשמ " ה , עמ ' . 21 להיגד "יותר משהוא נזקק לכל חיבור אחר " ולמספר , 350 עיינו להל ן הע ' . 4 הרי דוגמה טיפוסית : לפסוק "והשענו תחת העץ" { בראשית יח , ד ) הוסיף רש " י "תחת האילן , " שהיא העתקת ת " א "תחות אילנא . " ומה תיקן בדבריו ? מתברר שהארמית , בשונה מהעברית , מבחינה בין עץ כחומר ( לבניין או להבערה ) המתורגם אע , לבין עץ במשמע צמח רב שנתי המושרש בארמה שתרגומו אילן [ כהבחנה שבאנגלית : . [ wood / tree כדי לשלול מהפירוש האפשרי "תחת העץ" כאכסדרה של עץ , הוסיף רש " י אצל אברהם "תחת האילן . " והיפוכו בפסוק " ולקח למטהר ... ועץ ארז " ( ויקרא יד , ד , ( שבו כתב רש"י "עץ ארז - מקל של ארז ; " ניתן היה לחשוב שההזאה כשרה דווקא באמצעות ענף עץ ארז בעודו נטוע בקרקע , אבל מכיוון שאונקלוס תירגם "וא ^ א ךאךזא " [ ולא "ואילן יאךזא , [" פירש שם רש " י "עץ" במשמע חומר , היינו מקל של ארז . בהשפעת הארמית הבחינו גם חז " ל במשנה בין אילן לבין עץ . הראשון נותן פרי או ענף וצל , כגון "אתרוג שוה לאילן " ( ביכורים ב , ו , ( "העושה סוכתו תחת האילן " ( סוכה פ " א מ " ב , ( " אילן שענפיו מרובים " ( אבות פ " ג מ " ז , ( אבל השני הוא חומר להסקה או למלאכה , כגון "קוצץ והעצים שלו " ( בבא בתרא פ '' ב מי"ב , ( "כלי עץ וכלי עור " ( כלים פ " ב מ " א . ( ויש שלשון חז " ל מעורבת בלשון מקרא כגון , "על פירות האילן אומר בורא פרי העץ " ( ברכות פ '' ו מ " א ) - ראו לכך : א ' בנדויד , לשון מקרא ולשון חכמים , א , תל אביב תשל"א , עמ' ; 332 י' קוטשר , מלים ותולדותיהן , ירושלים תשכ '' ה , עמ ' . 73 י"ט ליפמן צונץ [ במונוגרפיה "תולדות רש"י " ( גרמנית , ( "ונעתק ללשון הקודש עם תיקונים מאת שמעון בלאך הלוי , " וורשא תרכ " ב ] היה הראשון שפירט את המקורות שרש " י שאב מהם וברשימתו מנה שבעים וחמישה חיבורים ; הוסיף עליו משה ארנד שפירט את מקורות רש " י תוך סיווגם לחמש קבוצות : התרגומים הארמיים העתיקים , ספרות חז " ל , מילונים , חיבורי חכמים בתר תלמודיים ורשימות לעזים צרפתיים - ראו מ' ארנד , "פירוש רש " י לתורה , " מחניים , 3 ( תשנ " ג , ( עמ' . 98 ברישום מקורות רש " י עסקו גם חוקרים נוספים ( כברלינר , קרינםקי , שעוועל ועוד ) - לרשימותיהם ראו אצל ארנד , שם , ואצל א ' גרוםמן , חכמי צרפת הראשונים , ירושלים תשנ " ה , עמ' 183 הע' . 206
|
|