|
|
עמוד:772
עסכיר כפר, ב'אוטונומיה' (נפת בית לחם) כ-3 ק"מ מדרום לבית סחור, מצפון לרפידא דרך ראשית 60 בקטע צמת גוש עציון - ירושלים, בק"מ ה-,75 בבית לחם (בית לחם), פנייה מזרחה לדרך מקומית 3680 משמעות שמו, חיילים, צבא לא ברור אם אכן זו הוראת השם עסכר כפר ומחנה פליטים, ב'אוטונומיה' (נפת שכם) ממזרח לשכם (נבלס), למרגלות המפנה המזרחי של הר עיבל (נ"ט 940), בשפה המערבית של עמק סהל עסכר דרך ראשית 57 בקטע שכם (נבלס) - צמת תרצה, בק"מ ה-,44-47 משני צידי הדר משמעות שמו, צבא ייתכן שבשמו נשתמרו השמות, עין סוכר (סוכר), ואזכרות שבבעל (אסכרות שבבעל), שב'תלמוד' נזכר בספרות השומרונית בצורה הערבית יסכר, יעסכר (לפי ה'תולידה החדשה של השומרונים', נקרא אחד הכוהנים הגדולים שלהם בשם יעקב מקרית יסוכה ) נזכר ב'הברית החדשה' בשם סוכר הנוסע מבורדו מזכירו בשם Sechar הגיאוגרף המוסלמי יקות מזכירו בשם עסכר א-זיתון ואילו עמיתו, אבו ל-פתח מזכירו בשם עשכר מבקעת עין סוכר (בקעת בית סוכר, סהל עסכר) היו מביאים את 'שתי הלחם' (ב'תלמוד ירושלמי': את ה'עמר' [התנופה]) לבית- המקדש בירושלים בנייה על-גבי שרידים קדומים (חרסים מהתקופות הביזנטית והערבית, בדרום-מערב, בית-נפש (מאוזוליאום) שומרוני מפואר מהתקופה הרומית [סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3 לסה"נ], ובו חדר-קבורה אחד חזיתו מפוארת ובמרכזה פתח מקושט עם דלת-אבן בחדר-הקבר, שלושה מקמרים (ארקוסוליה), עליהן הוצבו גלוסקמאות אחת מהן, מפוארת ומעוצבת כמיטה ועליה קישוטים וכתובת יוונית, המפרטת את שמות שני הנקברים בה [כמה מהשמות הם כנראה, שמות מה'תנ"ך' בנוסח יווני, סבטיוס - שבתי, סימון - שמעון, יוסטוס - צדוק ועוד, דבר התומך בתיאור המקום כיישוב שומרוני] על רצפת החדר נמצאו עוד שבע גלוסקמאות מקושטות יפה באחד הקירות, פתח צר לתא חצוב, ששימש, כנראה, ללקט העצמות שפונו בחלוף הזמן מהגלוסקמאות האתר נחשף בשנת 1972 ובחפירה הארכיאולוגית נמצאו פריטים ארכיטקטוניים שונים, בהם גמלון מפואר, משקוף חלון מעוטר דמוי-גמלון, אבני כרכב ועוד כדי לשמרו הוקם מעליו מבנה מגן ובחזיתו סורגי ברזל) השומרונים ישבו כאן עד כיבוש המקום בידי הצלבנים עספיא עירה, במחוז, בנפת ובאזור חיפה כ-4 ק"מ מדרום-מזרח לחיפה, כק"מ אחד מצפון לדלית אל-כרמל, במפנה המערבי של מצפה חוסיפה (נ"ט 504) דרך אזורית 672 בקטע צמת אליקים - צמת דמון, בק"מ ה-,36-38 משני צידי הדרך במקום הוצע לזהות את חוסיפה, מקום הנזכר בקינה קדומה (629 לסה"נ), שנמצאה ב'גניזת קהיר', והמקוננת על חורבן קהילות יהודיות בארץ-ישראל: "זבולי חרבה
|
|