|
|
עמוד:714
סוסיא כפר, במחוז יהודה ושומרון, בנפת חברון כ-13 ק"מ מדרום לחברון, כ-3 ק"מ מדרום- מזרח ליטא (יוטה), כ-3 ק"מ מצפון למצדות יהודה דרך ראשית 31 בקטע צמת שקת - צמת תל ערד, בק"מ ה- 219 בקירוב פנייה צפונה (בעתיד, דרך אזורית 317) וממנה פנייה מערבה נקרא בעקבות הכתיב העברי של ח'רבת סוסיה מייסדיו, חברי גרעין 'סוסיא', בני-מושבים ויוצאי 'ישיבת-הסדר' בקרית ארבע ובכרם יבנה שהו תחילה (1982-1983) במעון במקום, בית-ספר שדה של 'החברה להגנת הטבע' מצפון-מערב, חרבת סוסיא, חרבה גדולה על-גבי רכס פרסתי, שרידים רבים של מבנים מפוארים וחצרותיהם, בנויים אבני-גזית, קירות רבים, מערות רבות עם דרומוס, בראש השלוחות המזרחיות והמערביות, מבנים ציבוריים, אבני-בנייה מעוטרות, פתח עם משקוף באתרו מוביל לחדר מטויח בצדו הדרומי-המזרחי של המבנה, חרסים מהתקופה הביזנטית מוצע לזהות בה את חצר סוסה או חצר סוסים שב'תנ"ך', עיר בנחלת שמעון (לפי סברה אחרת, מוצע לזהות את חצר סוסה באל-חצ'רי [הכוונה, כנראה, לחרבה שבנחל באר שבע, ליד מקום מפגשו עם נחל בשור] לפי סברה אחרת, מוצע לזהותה באבו סוסין ) אוסביוס, המזכיר יישובים רבים באזור, תוך ציון דת יושביהם, אינו מזכיר את השם סוסיא, משום שאינו נזכר ב'תנ"ך' לפי עוד סברה, מוצע לזהות כאן את כרמל, שאוסביוס מזכיר ככפר גדול של יהודים לדעת א' נגב, מקור השם סוסיא בצמח השוש השם ממקור 'סוס' אינו זר לאוצר השמות היהודיים, ונראה כי שמו הקדום של המקום הוא אכן סוסיא (ייתכן שהיה מקום של גידול סוסים) יוסף בן-מתתיהו מזכיר שני שרי אדום (הר חברון) 'יוחנן ויעקב בני סוסא', וסביר ש'סוסא' הוא שם מקום ולא שם אדם ולהם זיקה לסוסיא (מפקד אחר באותה רשימה הוא מתקוע) סוסיא הייתה עיירה גדולה, שהשתרעה על-פני שתי גבעות מוארכות דמויות-פרסה חלק מפרנסת תושביה הייתה על אספקה ליחידת הצבא הרומאי שישבה בכרמל הסמוכה לאחר עזיבת הצבא, בעקבות הכיבוש הערבי, נתמעטה פרנסתם והענף החקלאי העיקרי, גידול גפן היין וייצור היין, נפגע קשה (הערבים, שלא קנו יינות, אף אסרו בחוק את גידול גפן היין) אט-אט החלו היהודים לעזוב את סוסיא עד לנטישתה המוחלטת, בסוף המאה ה-8 תחילת המאה ה-9 לסה"נ (ייתכן שהבודדים שנותרו בסוסיא ובכפרים היהודיים הסמוכים לה התאסלמו ) א סועד)א* שבט בדואי, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי כק"מ אחד מדרום- מזרח לכרמיאל, מדרום למכמנים, בפסגה המערבית של הר כמון (נ"ט 558) דרך ראשית 85 בקטע צמת כרמיאל - צמת א-רמה, בק"מ ה- 232 בקירוב פנייה דרומה (מעלה שמחה) נקרא על-שם השבט השוכן בו, ערב א-סועד מקום-מושב בני השבט ערב א-סועד
|
|