ל

עמוד:543

נקרא בעקבות שמו של שיח-בר קטן, הגדל בעיקר באזורי ההר של הארץ מייסדיו, משפחות ממקומות שונים בארץ נמצא (1994) בתהליך מעבר מקיבוץ לכפר קהילתי (שלב ראשון, הקמת שכונת מגורים נפרדת)  לטרון מנזר, במחוז ובנפת ירושלים, באזור שפלת יהודה כ-14 ק"מ ממזרח-דרום לרמלה, כ-2 ק"מ ממזרח לנחשון דרך ראשית 3 בקטע צמת נחשון - צמת חטיבה שבע, בק"מ ה- 2701 בקירוב פנייה מזרחה מקור שמו בשיבוש חלקו הראשון של שם המצודה מהתקופה הצלבנית, TOrOn Le Chevaliers Des (=מצודת האבירים) רבי בנימין מטודלה מזכירו בגרסה, דלושגבלירש, שיבוש השם הספרדי, AcallerOs lOs de TOrOn (=טורון של הפרשים) נזכר אצל גיאוגרפים מוסלמיים בימי הבינים בשמות, אל-אטרון, אל-עטרון וא-טרון עולי-רגל נוצריים בדורות קודמים, שיבשו את שמו (אל-אטרון) ללטרון (=גנב) ולשרידי המצודה מהתקופה הצלבנית קראו, LadrOn cOni Castrum (=מצודת הגנב הטוב), או LatrOnis cOni DOmus (=בית הגנב הטוב), או BuOn LadrOn לפי המסורת הנוצרית, מכאן בא ה'גנב הטוב', הצלוב ליד ישו, אשר הבטיח לו מקום בגן עדן מיקומו הגיאוגרפי הוא נקודת-מפתח בדרך לכיבוש ירושלים ולפיכך היה לזירת קרבות קבועה: יהושע בן-נון הביס כאן, בעמק אילון, את מלכי האמורי; יהודה המכבי הביס כאן את המצביא היווני גורגיס (166 לפנה"ס); הרומאים החנו כאן את לגיונותיהם; הצלבנים הקימו כאן את מצודתם; צלח א-דין כבש (1191) את מצודתם והרסה וכעבור זמן-מה נפגש כאן במערכה עם מלך בריטניה ריצ'רד ה-1 'לב-ארי'; הבריטים כבשו את לטרון, בדרכם לכיבוש ירושלים, ב'מלחמת-העולם הראשונה'; ב'מלחמת-העולם השניה' הקימו הבריטים בסביבתו 'מחנות-הסגר' לשבויים גרמניים ואיטלקיים ומאוחר יותר שימשו גם כ'מחנות-מעצר' ללוחמי המחתרות היהודיות (מחנה אחד ['מחנה א''] היה ליד המנזר ומחנה שני ('מחנה ב'') היה על הגבעה עליה בנוי כיום קיבוץ נחשון כיום, אין להם זכר בשטח); ב'מלחמת השחרור' נתפסה מצודת המשטרה וסביבתה בידי 'הלגיון הערבי' וקרבות מרים ניטשו עליה ומסביבה רבים נהרגו בקרבות אלה, שבזכותם, לדעת דוד בן-גוריון, ניצלה ירושלים מכיבוש הכפר הערבי, שהוקם על חרבות המצודה מהתקופה הצלבנית, ננטש במהלך המלחמה (במפקד 1931 היו בו 80 נפשות ו-16 בתים נושבים ) בשנת 1878 בנה במקום, ירושלמי בשם בטטא, מלון שנקרא מלון 'המכבים' (על-יסוד האגדה שכאן קברות המכבים) והוא קדם למבנה המנזר בשנת 1882 בא ללטרון יהודי בשם י' בריל, בניסיון לרכוש בה אדמה להקמת מושבה חדשה לטרון נקראה בפיו, לדרון, ולדבריו, "במקום הזה עמדה לפנים עיר מודיעים" אף שהיה להוט לקנות את האדמה ("מי יתן ויראו עיני במקום הזה מושב בני ישראל") לא עלה הדבר בידו וכעבור זמן-מה נרכשה בידי נזירים קתולים, שהקימו עליה את מנזרם בשנת 1935 ניסה עולה מארצות-הברית, ג' שפירא, לרכוש את אדמת המקום מידי הנזירים ונכשל (הוא בנה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא