כ

עמוד:508

■ כפר כנא עירה, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל )נצרת(, באזור הרי נצרת תרען. כ 3 ק״מ מצפון לנצרת עלית, מצפון מזרח למשהד. דרך אזורית 754 בקטע נצרת - צמת בית רמון, בק״מ ה .9-60 שמה משמר את שמה של כפר כנא, מקומו של יישוב קדום, ששכן בצמת דרכי השיירות מצרים - דמשק. לפי סברה אחת, מוצע לזהותו עם קנה )קן או קנו(, הנזכרת ב׳כתבי המארות׳ )המאות ה 18-19 לפנה״ס(, ב׳רשימת תחותמס ה 3׳, ב׳לוחות תל אל עמרנה׳, ב׳כתבת סתי ה 1׳ )קן(, ב׳רשימת רעמסס )ה 2( ׳הגדול׳׳ וב׳כתבת סתי ה 3׳ )קן(. תגלת נלאסר ה 3 כבשו )732 לפנה״ס( והגלה 650 מתושביו לאשור. )אחרים מציעים לזהות את קנה באל קנות שבבשן.( את קנה מוצע לזהות עם כפר כנא שב׳תלמוד׳. יוסף בן מתתיהו, תושב כפר כנא, ביצרו בזמן ׳המרד הגדול׳. אחרי חורבן בית שני ישבו בו בית אלישיב, אחד מ׳כ״ד משמרות הכהנים׳ ואמוראים מדור שני. )באחת ממערות הקבורה, מראים, לפי המסורת, את קברי האמוראים רבא ורב הונא.( אחרים מציעים לזהות את קנה ואת כפר כנא בחרבת קנה, או בח׳רבת כנא שמצפון מערב לה )אם מקומו של כפר כנא מימי בית שני אכן שם, אפשר שהשם הקדום הועתק לכאן בתקופה הביזנטית ועמו הועברו גם המסורות הקשורות עמו(. מסורת קתולית מאוחרת, מזהה כאן את ״קנה אשר בגליל״, הנזכר ב׳הברית החדשה׳ כמקום בו חולל ישו את ניסו הראשון )״ואם ישוע היתה שם״(, ׳נס היין׳, נס הפיכת מים ליין בחתונה של עניים, בשישה כדי אבן )״ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם... והנה ששה כדי אבן ערוכים שם״(. ישו בא לקנה שנית והבטיח לאב, שבנו הגוסס יישאר בחיים )״לך לך בנך חי... זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל״(. מקנה בא גם נתנאל )״ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל״(, תלמידו של ישו )על שמו כנסית נתנאל(. )מסורת הזיהוי לא היתה ידועה לאוסביוס בתחילת המאה ה ,4 אך כבר בהמשך אותה מאה הוקמה כאן, בידי הקיסרית הלנה ]הלנה הקדושה[, כנסייה המוקדשת ל׳נס היין׳ ]על שרידיה הוקמה ׳כנסית בית הכנסת׳ בת ימינו[, ואחריה הוקמו עוד כנסיות.( היישוב היהודי המשיך להתקיים גם בימי הבינים וחדל כנראה בתחילת המאה ה .17 הנוסע הפרסי נצר י חוסרו, מזכיר את כפר כנא לראשונה )1047(, כמקום בו ראה את קבר יונה הנביא, ומהלל את מימיה המצוינים. הנוסעים היהודיים בימי הבינים ובזמן החדש מרבים להזכירו: הנוסע מקנדיא מספר, שבשנת 1413 היו בכפר כנא 80 משפחות יהודיות; הנוסע יוסף דמונטנייה מספר, שבשנת 1481 היו בה 70 משפחות יהודיות; רבי עובדיה מברטנורא )ברטינורו( כותב באגרת לאחיו )1489(: ״היהודים בצפת ובכפר כינה ובכל אותם המקומות מהגליל הם בשלווה ובהשקט, ואין להם רשע מאת הישמעאלים. אכן רובם עניים, לנים בכפרים, רוכלים מחזרים בבתים ובחצרות ובשדות לבקש אוכל למו״; רבי משה באסולה )1522( מספר, שמספר המשפחות היהודיות ירד ל ,40 אך מצבן הכלכלי השתפר. כשבא ליום השוק בכפר כנא )התקיים ביום רביעי בשבוע( יחד עם יהודים מצפת ראה ש״הוא מקום טוב, נמצא בו מכל דבר ובזול ורווח גדול ליהודים״. בשנות ה 40 של המאה ה 16

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא