|
|
עמוד:468
בעקבות חשש לפלישת הצלבנים והתבצרותם בעיר. לידו נמצאה כתובת, המציינת את מועד בנייתו. לפי הסברה, מזוהה עם השער הנזכר במקורות ערביים בשם בב א ני )=שער הניאה(, שנקרא על שם כנסייה מהתקופה הביזנטית שהיתה ברבע היהודי. ב׳מלחמת השחרור׳ )19.5.1948( פרצו דרך השער הזה 22 לוחמים מהגדוד ה 4 של חטיבת ׳הראל׳, בפיקודו של דוד אלעזר, אל תוך הרבע היהודי. הלוחמים יצאו מהר ציון, שנכבש בלילה הקודם, ופרצו את השער, שהיה סגור, באמצעות מטען נפץ. דרך פרצה זו הוחדרה תגבורת ואספקה לרבע היהודי הנצור. בבוקר שלמחרת הפריצה נתפס השער בידי חיילי ׳הלגיון הערבי׳ וכל הניסיונות לכובשו עלו בתוהו; ברבע המסלמי, בחומה הצפונית, שער שכם, המפואר והמעוטר בשערי העיר העתיקה. בית השער בנוי בעיקול כפול כדי להקשות על התוקפים )בצד המזרחי של השער, מערכת מדרגות המובילה אל גג בית השער(. מעל לכניסה קשת מחודדת ומעליה חלון מקושט וצריח קטן. משני צדי החלון צריחים קטנים המסתיימים בחרוט. בין חרכי הירי, עמודי חיזוק )בסיסם הבולט משמש פריט קישוטי(. משני צדי השער, מגדלים גדולים בעלי צריחים )פניהם לרחבת השער(. חומת השער מקושטת בשניות מסוגננות. דלתותיו מעץ ומצופות מתכת. מעל לכניסה, כתובת המזכירה את הסלטן סלימן ה ׳המפאר׳. בתוך השער כמה חנויות. בחפירה ארכיאולוגית ובעבודות שיפוץ, נחשפה מתחת לאזור השער מערכת קמרונות קדומים. מתחת לגשר, המחבר את דרך שכם עם השער, שרידים קדומים: מתחת למפלס השער, שרידים מחומת העיר מזמן בית שני; כתובת של הלגיון הרומאי ה 10; פתח מקומר סגור, ומצדיו מסד ובסיסי עמודים מזמן הורדוס אנטינס, ששימש גם מאוחר יותר )איליה קניטולינה(. באבן הראשה של קשת הפתח, שרידי כתובת רומאית מטושטשת )המאה ה 3 לסה״נ(, המזכירה את ׳קולוניה אליה קניטולינה׳; מתחת לגשר מצפון, קירות ומדרגות, שהם שרידי שער העיר מהתקופה הצלבנית; ממערב לגשר, שרידי כנסיה על שם אברהם הקדוש; בתוך בית השער, לצד צפון, בפתח לשירותים הציבוריים, אבנים )שימוש משנה( מימי בית הורדוס; ברחוב דוד רמז, תחנת הרכבת, ראשיתה )1892( כתחנה בקו הרכבות הראשון בארץ ישראל, קו יפו - ירושלים. הוקמה על פי זיכיון שנתן הסלטן הטורקי עבד אל חמיד ה )1888( 2 ליוסף נבון ביי. מאמציו לבנות את המסילה בעזרת הון יהודי לא צלחו ואף פנייתו לבנימין זאב הרצל לא הועילה. לבסוף יסד בצרפת חברת מניות ומכר לה את הזיכיון. ממשלת ׳המנדט׳ רכשה )1922( מידי החברה הצרפתית את מסילת הברזל. הראשון שהעלה את רעיון התקנת מסילת ברזל בין יפו לירושלים היה משה מונטפיורי, בעת ביקורו הרביעי בארץ ישראל )1855(. המבנה הראשון היה דו קומתי ובו ארבע מערכות פסים, מגדל מים, מחסן ופלטפורמה מסתובבת )באמצעותה הוסבו קטרי הקיטור לכיוון הנדרש( ]853[. בזמן ׳המנדט׳ הורחבה התחנה, נוספו לה מחסנים והוגדל מספר מערכות הפסים. באוקטובר 1946 פוצץ אולם הנוסעים בידי אנשי אצ״ל. ב׳מלחמת השחרור׳ פסקה תנועת הרכבות והיא חודשה )מאי 1949( בעקבות ׳הסכם שביתת נשק׳ מדינת ישראל - ממלכת ירדן.
|
|