י

עמוד:467

האוסרת על גויים את הכניסה לעזרת בית המקדש )העתק שלם ממנה נמצא ]המאה ה 19[ בצד הפנימי של השער. הכתובת הקטועה שמורה במוזיאון רוקפלר בירושלים. ההעתק השלם נמצא בקושטא(. ב׳מלחמת השחרור׳ הוצאו דרכו שבויי הרבע היהודי והובלו למחנה שבויים בעבר הירדן. ב׳מלחמת ששת הימים׳ פרצו דרכו לוחמי חטיבה 55 של הצנחנים )7.6.1967(; ליד הכתל המערבי, שער האשפות, הנמוך מבין שערי העיר העתיקה, ובמשך דורות רבים השער הקטן בשערי ירושלים. מחוץ לשער ובקרבתו נחשפו שרידים קדומים. השער נועד במקורו להולכי רגל בלבד. אחרי ׳מלחמת השחרור׳ הורחב בידי השלטונות הירדניים והוכשר למעבר כלי רכב, כדי להקל על תנועת ׳הלגיון הערבי׳ אל עמדותיו הצבאיות מול העיר הישראלית. ב׳מלחמת ששת הימים׳ פרץ דרכו כוח מהחטיבה הירושלמית )7.6.1967(; ברבע המסלמי, מול מפגש הרחובות סלימן - צלח א דין, שער הפרחים, שער מעוטר בקשת מחודדת, ובחתכי עמודי חיזוק מגולפים אבן רוזטה. בצדו החיצוני העליון, אבן )שימוש משנה( ובה כתובת יונית מהתקופה הביזנטית, המזכירה ׳מושב זקנות עניות׳. השער היה חסום עד שנת ,1875 ולאחר שנפתח בוטל השימוש בכניסה הקדומה )ובמבוא הזוויתי שלה( שהיתה ממזרח; בדרום הרבע הנוצרי, בחומה המערבית, שער יפו, השער היחיד בחומה המערבית. המבנה הנוכחי הוקם )1536( בידי הסלטן סלימן ה 1 ׳המפאר׳ בזמן בניית החומה, במקום בו עמד שער )שער דוד( בתקופה הצלבנית )מלפנים לשער הנוכחי, באזור רחבת עמר אבן ח׳טב(. מבנה השער כולל בית שער )שהמעבר בו הוא זוויתי, כמו בשאר השערים(, שער עץ מצופה מתכת, תבליטים מהתקופה העות׳מנית, ושתי כתובות מעל לפתח השער )האחת, מציינת את בונה החומה ושנת הבנייה ובשנייה הפסוק: ״אין אלוהים מבלעדי אללה, ואברהם אהוב אלוהים״(. בשנת ,1909 במלאת יובל לשלטונו של הסלטן עבד אל חמיד ה ,2 הוקם מעל לשער מגדל שעון, ולידו משקית )סביל(, והם הוסרו משום מה בפקודת המושל הבריטי, רונלד סטורס. החל ממחצית המאה ה 19 עלתה חשיבות השער הזה, ובקרבתו השתכנו קונסוליות, בנקים ובתי מלון. לקראת ביקורו )1869( של פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה, נסללה הדרך מיפו לשער הזה. לקראת ביקורו )1898( של קיסר גרמניה, וילהלם ה ,2 נסתם החפיר שהיה מדרום לו ופתח השער הורחב, כדי לאפשר כניסת כלי רכב. ב׳מלחמת השחרור׳ )דצמבר 1948( סגרו הערבים את השער. ניסיונות של כוחות מחטיבת ׳עציוני׳ לפרוץ את השער נכשלו )16-18.5.1948(; מצפון להר ציון, שער ציון, מבוא השער בזווית ישרה )שלא כמו בשערים האחרים(, ומעל הכניסה קשת מחודדת. בצדי הכניסה, מעל חרכי הירי, קשתות מעוטרות. מעל לשער, צריח קטן ועמודים מגולפים באבן רוזטה. בצדו הפנימי היתה קבועה )שימוש משנה( כתובת הקדשה רומאית )116 לפנה״ס(, לאל יוניטר, אותה הקדיש חייל הלגיון הרומאי ה 3 בצבאו של הקיסר טרינוס )נהרסה ב׳מלחמת השחרור׳(. מעל לפתח השער, כתובת בערבית, המזכירה את הסלטן סלימן ואת מועד בנייתו )1540-1541(. בחפירה ארכיאולוגית מתחת לשער נחשף מגדל שער מימי הבינים, שנמצא טמון מתחת למבנה השער מהתקופה העות׳מנית, ומגדל שער נוסף על כתבותיו, אותו בנה )1212( מושל דמשק, אל מלך אל מעט׳ם, ממזרח לשער ציון. מגדל שער זה נחרב )1219( בידי בונהו,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא