י

עמוד:462

לא יכלו יהודים לבוא ולהתפלל בכתל המערבי. )חרף סעיף 8 ב׳הסכם שביתת נשק׳ מדינת ישראל - ממלכת ירדן, המבטיח גישה חופשית ליהודים.( ב 7 ביוני ,1967 הגיע כוח צנחנים דרך שער האריות לרחבת ההר ומשם ירד לכתל המערבי. רחבת התפילה משמשת כיום את כל עדות ישראל בכל שעות היום והלילה, בחגים ובמועדים. ערב ט׳ באב, בזמן קריאת מגילת ׳איכה׳, נקהלים בכתל המערבי אלפי מתפללים. כן נערכים בה עצרות עם וטקסים שונים, בהם טקס ׳עליה לתורה׳ של בני מצוה והשבעת טירונים של כמה מיחידות צה״ל; בפינה הדרומית המערבית של ההר, המוזיאון האיסלמי, מסגד לשעבר )מסגד המערביים )ג׳מע אל מע׳רבה(. כיום, אולם ממזרח למדרשת אל פח׳ריה. הוקם בזמן בית אומיה, ושופץ )1871( בימי הסלטן עבד אל עזיז. לאחר התקופה הצלבנית נמסר לפיקוחם של המוסלמים ה׳מערביים׳ )מוגרבים(, שהתגוררו בשכונת המוגרבים הסמוכה. מאז שנת 1923 משמש אכסניה למוזיאון. עיקרו, בית גניזה לפריטים ארכיטקטוניים )כותרות, קישוטים, קורות עץ מגולפות( ואחרים )כתובות, ממצאים(, שנמצאו בתחום ההר והוחלפו בחדשים; בפסגת ההר, כפת הסלע, מהיפים במבני האסלאם הקדום ואחד משיאי הארכיטקטורה. עומד במקום בו עמד, ככל הנראה, בית המקדש. )השם מסגד עמר, מקורו בטעות. החליף עמר טיהר את אבן השתיה )הסלע, א צח׳רה( לאחר שכבש את ירושלים מידי הנוצרים ובנה מבנה תפילה בדרום ההר.( תכלית הכנה לגונן על אבן השתיה )הסלע, א צח׳רה( שבמרכזה. נבנתה )691-692( בידי השליט מבית אומיה, עבד אל מלך. המבנה, מתומן. סביב אבן השתיה סדורים בעיגול ארבע אומנות מרובעות. בין כל זוג אומנות ניצבים שלושה עמודים עגולים )הם והכותרות, בשימוש משנה(. מכלול העמודים הפנימי מוקף במכלול שני של שמונה אומנות )דמויות משושה( ובין כל שתי אומנות, זוג עמודים עגולים. בפינות, מתומן המקביל לקירות החיצוניים. החלל הפנימי יוצר שני מסדרונות עגולים. הקירות, התקרה, הקשתות והקורות מעוטרים בנסיפסים בדגמים מופשטים, רובם מעולם הצומח ובעיטורים קליגרפיים מפסוקי ׳אל קראן׳ )ניכרת בהן השפעת האמנות מהתקופות הביזנטית והנרסית והאמנות הססאנית.( בין הכתובות הרבות שמעל לקשתות הפנימיות, כתובת בה נזכר ׳האמאם אל מאמון, אמיר המאמינים׳. לפי הכתובת, בנה האמאם את הכנה בשנים 691-692 לסה״נ )72 להג׳רה(. אל מאמון, ששיפץ את המבנה, ביקש להיחשב כבונהו הראשון. הוא ציווה להסיר מהכתובות את שם בונהו הראשון, עבד אל מלך, ולרשום את שמו, אך שכח לצוות לשנות את התאריכים ולהתאימם לזמן שלטונו )813-833 לסה״נ(. הסתירה בתאריכים חשפה את הזיוף. המבנה מעוטר מבחוץ באריחי חרס צבעוניים, בהם משולבים פסוקים מ׳אל קראן׳, מעשה ידי אמנים ארמניים, שעשו את מלאכתם )במאה ה 6( בפקודת הסלטן סלימן ה 1 ׳המפאר׳. הכנה מצופה מבחוץ בלוחות מתכת דקים, הנוצצים כמו זהב. למבנה הכנה ארבעה פתחים: שער דוד )בב אסרפיל2, במזרח, ממנו יוצאים, לפי המסורת המוסלמית, למקום בו שפט המלך דוד את נתיניו; שער גן העדן )בב אל ג׳נה2, בצפון; השער המערבי )שער הנשים2, משמש כיום כניסה ראשית; השער הדרומי )ממזרח לו, גומחת תפילה(. )משמעות שמו הערבי, שער המלאך המבשר את תחיית המתים והתוקע

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא