|
|
עמוד:66
הקדומה נקראה עסקלן. הערבים פירשו את שמה בכמה אופנים: עסקיל, אבנים גדולות; או, שילוב המלים עלה ׳א רס׳ )=על הראש(, משום היותה בולטת במבניה היפים. הערבים כינו אותה בכינוי החיבה ערוס א שם )=כלת סוריה(. בתקופה הצלבנית נקראה בשמה הקדום, בשינוי קל, אסקלונה. בפי השומרונים נקראה גרר. אשקלון נזכרת לראשונה במאה ה 19 לפנה״ס, ב׳כתבי המארות׳ בגרסה אשקונה וכן ב׳לוחות תל אל עמרנה׳. נזכרת גם בכתובת מצרית קדומה שנמצאה בתל מגדו )כתובה ]בחלקה פגומה[ על שברי קופסה עשויית שנהב. נשלחה, ככל הנראה, כתשורה למושל מגדו מאת נסיך אשקלון. זמנה, כנראה, המאה ה 13 לפנה״ס(. נזכרת לראשונה ב׳תנ״ך׳, בתיאור ניסיונותיהם הכושלים של בני יהודה לכובשה. העיר נותרה בידי הפלשתים והיתה לאחת מחמשת עריהם הראשיות. בזמן השופטים נודעה בסיפור שמשון ודלילה )1080 לפנה״ס בקירוב(. מלחמות רבות התלקחו בין הפלשתים ובין בני יהודה וישראל ואיבתן מתבטאת בקינת דוד על שאול: ״הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים: אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים״. נזכרת מפעם לפעם בתיאור מסעות מלכי אשור בארץ ישראל. זכר לשמו של מתנתי )זהה לשם העברי מתת( מלך אשקלון, נמצא, אולי, בחותמת עברית קדומה שנמצאה בארץ. כיבוש מלכות יהודה וחורבנה, בתוכה גם אשקלון, בידי נבוכדנאצר מלך בבל, נזכר בשפה הבבלית וב׳כתב היתדות׳, על לוח חומר שנמצא בבבל. נראה, שגם יוונים שירתו בצבא בבל ומשורר יווני )המאה ה 6 לפנה״ס( שר שיר תהילה לאחיו ששירת בצבא ״בבל הקדושה״ ומזכיר גם את אשקלון. בעקבות מסע ניצחונו של אלכסנדר מוקדון, שעבר על פני אשקלון בדרכו למצרים )332 לפנה״ס(, השתכנו בה מהגרים יוונים. בתחילה היתה תחת שלטון בית תלמי )פטולמאיס(. ידיעה קצרה על שלטון בית תלמי נמצא ב׳פפירוס זנון׳ )פקיד במשרד האוצר של תלמי פילדלפוס(. הוא בא לאשקלון, קנה שם סחורות ושלחן למצרים )239 לפנה״ס בקירוב(. אחר כך )104 לפנה״ס( גברו עליהם הסלבקים, שבאו מבירתם אנטיוכיה )בצפון סוריה(, בימי מלכם אנטיוכוס ה 3 ׳הגדול׳. )יום שחרור העיר מעול בית תלמי נקבע כמועד מיוחד, כמובא בכתובת עברית שנמצאה באשקלון.( הם טבעו בה מטבעות ועליהם שמה ותוארה )׳אשקלון קדושה ועיר מקלט׳( ודיוקן אלת העיר. )דיוקן האלה היה משולב עם יונה, או ספינה או צריחי עיר בצורה. הסקיתים שפלשו לארץ ]633 לפנה״ס בקירוב[ שדדו את המקדש. הרודוטוס מספר כי השודדים הוכו בידי האלה במחלה ממאירה.( במטבעות אחרים טבעו את שמות מלכיהם ובאחד מהם מובא דיוקנה של קליאופטרה )ביקרה בארץ ב 34 לפנה״ס(. תושביה היוונים עבדו אלילים רבים, בהם: אלת היופי והאהבה )אלה יוונית מצרית(, אפרודיטה ]אפרודיטי[ )כינוייה באשקלון, ׳הכבירה ביותר׳, כפי שנזכר בפפירוס שנמצא במצרים ]המאות ה 2-3[, בו פירוט כינוייה בערים השונות, והשמור במוזיאון הבריטי בלונדון. ברומא כינויה ונוס(; אלת ההולדה ואם כל חי, איזיס )לפי האגדה היוונית, התאהבה בצעיר מתפלל במקדש אפרודיטה, הרתה לו וילדה את בתה סמירמיס. אחרי הלידה השליכה האלה את עצמה לבריכה באשקלון והפכה לדג. היוונים אימצו את הבת התינוקת וזו הפכה להיות נסיכה יפיפייה ואחרי מותה הפכה להיות יונה. פסל של האלה איזיס מוצב
|
|