|
|
עמוד:4
ספר איוב בנוי משלושה סבבים של דיון בין איוב לרעים , לאחריהם סיכום של איוב ( וכשיאו פרק ל"א , ( ההתערבות של אליהוא בדיון , מענה ה' לאיוב ופרקי הסיום . משלושת הסבבים הבאתי רק את הראשון , שממנו ניתן ללמוד את דעות הרעים , ומה שחשוב לא פחות - השפעת דעות אלו על דעתו של איוב . מכאן עברתי לאליהוא , למענה ה , ' ולסיפור-הסיום של הספר . לימוד פרקים אלו הוא עניינו של חלק ב . ' בפירוש הפסוקים שילבתי את המדרש במקום שהוא מסביר את הפשט ( כשיטת בכרך . ( אלא שהמדרש לאיוב הוא מועט יחסית . חלק ג' "מה למדנו' דן במסקנות . מהי תשובת הספר לשאלת צדיק-ורע-לו ? מדוע היה צורך בניסיון לאיוב ? מה היתה טעותו של אליפזי מדוע ה' פונה לאיוב בחומרה ( ל"ח ב : ( "מי זה מחשיך עצה במילין בלי דעת , '' ועם זה הוא אומר לאליפז ( מ"ב . 2 שיטת יהושע בכרך היא להבין את עומק פשט המקרא מתוך התבוננות במדרש השייך אליו . לדוגמה , בספרו "אמה של מלכותי על מגילת רות ( יהושע בכרך / אמה של מלכות . להוראת מגילת רות על-פי המקורות . הוצאת הספרים של הסוכננות היהודית , ירושלים תשל"ו , ( שואל בכרך מפני מה נענש אלימלך , שהוא ושני בניו מתו בהיותם בארץ מואב ? והוא מביא את המדרש ו אלימלך מגדולי המדינה ומפרנסי הדור היה , וכיון שבאו ימי רעבון , אמר ! עכשיו יהיו כל ישראל מסבבים על פתחי , זה בא בקופתו וזה בא בסלו . מה עשה ? עמד וברח מפניהם ( ילקוט שמעוני רות רמז תקצ"ח . ( לכאורה המדרש מעמיס על הסיפור מטען מיותר . בפשטו , מספרת מגילת רות על רעב שהיה בארץ ועל משפחה שעברה זמנית לגור בארץ מואב , שבה היה לחם . אולם עיון מעמיק מראה זרמים נוספים מתחת לפני השטח . בשובה ממואב לארץ יהודה אומרת נעמי "אני מלאה הלכתי , וריקם השיבני הי " ( רות אי כא . ( אם הרעב אילץ את המשפחה לחפש אוכל , לא מתאים לומר "אני מלאה הלכתי . " עדיין אפשר לומר ש"מלאה" הכוונה עם משפחה , בעל וילדים . אבל היחס המתנכר של השכנות בשובה של נעמי , אשר עוזבות אותה ואת רות לרעוב ללחם , אינו מובן אם לא שהיה כליבן כעס על נעמי , אשר פג רק לאחר שעברה עליה תקופת מחסור עד שנגאלה בידי בועז . מדוגמה זאת ועוד כמותה רואים את דרכו של המדרש לאחד מידע מפסוק אחד עם מידע מפסוקים רחוקים הקשורים לאותו עניין עד שמתקבלת תמונה עמוקה ועשירה יותר של הכתוב .
|
|