מבוא סדר יום רב־תרבותי

עמוד:13

ברם תשוקתם של מעצבי הזהות הלאומית היהודית בעת החדשה וכן של דור המייסדים וממשיכיו ליצור קהילה לאומית מודרנית ששורשיה נטועים בעבר משותף לא נגדה את מודעותם לכך שהיא מאופיינת למעשה בשונות תרבותית רבה . פיצול תודעתי זה הוליד יחס דו ערכי להבדלים התרבותיים הקיימים בחברה בישראל . מצד אחד מעצבי הזהות הלאומית בישראל וסוכני החברות העיקריים שלה רואים בשונות זו מאפיין מקרי וחיצוני של הזהות הלאומית היהודית . הם תופסים שונות זו כביטוי לספיחים זניחים שנצמדו בגלות לזהות היהודית האותנטית ושדינם להיכחד במהרה עם שובם של היהודים למולדתם . מצד שני , מתוך מודעות לעומקם של ההבדלים התרבותיים בין הקבוצות היהודיות , מעצבי הזהות הלאומית וסוכני החברות העיקריים שלה פועלים בנמרצות - באמצעות מוסדותיה הציבוריים של המדינה - לשטח את ההבדלים האלה . מדיניות "מיזוג הגלויות" שהונהגה באופן רשמי בישראל עד לאמצע שנות השמונים של המאה ה 20 ( ושממשיכה באופן פחות רשמי להנחות את המוסדות הציבוריים גם היום ) היא ביטוי מובהק לפעילות מסוג זה . אמנם פרויקט בניית האומה הצליח לטשטש באופן יחסי את ההטרוגניות התרבותית של החברה בישראל וליצור אחידות תרבותית ניכרת , אולם הוא יצר גם "שווים ושווים יותר" - היררכיות חברתיות החופפות במידה רבה את קווי המתאר האתנו תרבותיים של החברה בישראל . פרויקט בניית האומה וההיררכיות החברתיות שהוא יוצר נתקלו בפעולות מחאה והתנגדות מצד קבוצות שמוקמו בתחתית הסולם החברתי , הכלכלי והתרבותי . הפעולות נועדו להבטיח הכלה שווה ומלאה של הקבוצות האלה בחברה בישראל , אולם בדרך כלל הן לא ערערו ערעור של ממש על אופיו של הפרויקט הלאומי ועל האידיאלים המרכזיים שלו . מידת ההצלחה של מחאה זו שנויה במחלוקת עמוקה ( חבר , שנהב ומוצפי האלר , ( 2002 אולם יש לומר כי היא ביטאה קריאות תיגר רב תרבותיות על הפרויקט הלאומי בישראל זמן רב קודם שהגישה הרב תרבותית באה לעולם והתגבשה כשיטה רעיונית וכמצע ערכי ופוליטי . מאז תחילת שנות השבעים של המאה ה 20 הגישה הרב תרבותית נשזרת כמעט בקביעות במאבקיהן של קבוצות חברתיות בעולם ( יונה ושנהב . ( Powell 2003 ; 2005 , 2000 בין שהן מונחות ברצון לשמר את תרבותן - הממשית או המומצאת - בין שהן מונחות ברצון לתרגם תרבות זו למשאב פוליטי , קבוצות אלה החלו לדבר בזכות ההבדל . אולם דיבור זה , המשקף מיני גילויים של מאבקים רב תרבותיים , לא זכה עד כה לפיתוח שיטתי ממצה ולא עסק בהשלכות המבניות הגלומות בו על החברה בישראל . ספר זה מבקש להתמודד עם אתגרים אלה .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר