מבוא סדר יום רב־תרבותי

עמוד:12

מבוא סדר יום רב תרבותי החברה בישראל לא התאפיינה מעולם בצביון תרבותי אחיד . היא שרויה מאז ומתמיד במתח לאומי בין מיעוט פלסטיני מקומי לבין רוב יהודי . ולא וו אף וו : הרוב היהודי עצמו מורכב מקבוצות מהגרים בעלות תרבויות מגוונות . אופייה ההטרוגני של החברה בישראל הלך והעמיק בין שנת 1989 לשנת . 2002 שני גלי הגירה תרמו לכך : האחד , הגירתם של למעלה ממיליון זכאי חוק השבות , שהגיעו רובם ממדינות חבר המדינות ומקצתם מאתיופיה ; האחר , כניסתם של כרבע מיליון מהגרי עבודה , שרובם המכריע הגיעו ממדינות העולם השלישי ' . למרות אופייה ההטרוגני העמוק של החברה בישראל מושרש בה אתוס לאומי המוביל רבים בתוכה להתייחס אליה משל היתה קהילה לאומית חד 2 תרבותית . מקורו של אתוס זה בתשוקה של מעצבי הזהות היהודית הלאומית בעת החדשה וכן של דור המייסדים וממשיכיו ליצור קהילה לאומית מודרנית הנושאת פניה אל העתיד אך עם זאת יונקת את זהותה ממורשת תרבותית משותפת הנטועה בעבר הרחוק . המתח הקיים בזהות היהודית הלאומית בין עבר לבין עתיד אינו מלמד על ייחודיותה . הנטייה לפעול כ"ינוס מודרני , " כלומר כאל הרומי שאחד מפניו מופנים אל העבר והשני אל העתיד , מאפיינת , כפי שטום ניירן טוען , ( Nairn 1975 ; 1997 ) את כל גילוייה של הלאומיות המודרנית והיא מלמדת על סתירה היורדת לשורשיה של לאומיות זו . אם מקבלים את העמדה שכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה הוא תהליך בלתי הפיך , כטענת חלק מחוקרי החברה בישראל ( כגון מירון בנבנשתי וחיים הנגבי , ( הרי שיש להוסיף את תושבי השטחים הכבושים - כ 3 . 5 מיליון פלסטינים - כרכיב בפסיפס הפוליטי , התרבותי והדמוגרפי של החברה בישראל ( ראו ארי שביט , "תשכחו מהציונות" [ ריאיון עם חיים הנגבי ומירון בנבנשתי , [ הארץ , מ 1 סף שישי , , 5 . 8 . 2003 עמ' . ( 22-18 בהתייחסו לדפוסי פעולתה של הציונות כביטוי למגמות ההאחדה התרבותית של מדינת הלאום החדשה כתב ישראל ברטל : '" האידאולוגיה הלאומית' [ הציונית ] בדבר חד לשוניות וחד תרבותיות עיינה את ריבוי התרבויות הקודמות . היא ביקשה לסלקן מן המציאות הלאומית החדשה" ( ברטל , 2002 טו . (

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר