|
|
עמוד:10
פרקטיקות אלו מתקיימות בזירות מוסדיות שונות - בתי המשפט , בית המחוקקים , שוק העבודה , מערכת החינוך והבריאות ואף המשפחה - והן מעצבות את מה שיסמין סויסל ( Soysal 1994 ) מכנה "משטרי השילוב" הדומיננטיים . אלה מגדירים לא רק את גבולות החברות בקהילה הפוליטית ( מי רשאי להיות חבר ומי לא ) אלא גם את אופייה של חברות זו ( מהו בסיס הלגיטימיות שלה ) ואת הדרכים למימושה . במאתיים השנים האחרונות שימשה מדינת הלאום מסגרת פוליטית דומיננטית אשר מגדירה את קווי המתאר של משטרי השילוב ואת אופיים . התיאוריה הפוליטית הסבירה את עליונותה של מדינת הלאום על פני תצורות פוליטיות אחרות בכך שמכל אופני הארגון הפוליטי , היא זו שהצליחה לכונן מסגרת של שליטה הנסמכת על יצירת חפיפה בין מקום , חוק וזהות . ( Giddens 1987 ) כינון מדינת הלאום כ"מכל שליטה , " כפי שהגדיר זאת גידנס , הוא שאפשר לה להכריע בדילמות העיקריות שבין קפיטליזם לדמוקרטיה ( החירות , שלרוב זכתה לפרשנות כלכלית קניינית , לעומת השוויון ) ושבין דמוקרטיה ללאומיות ( האוניברסליות של זכויות לעומת הפרטיקולריות של זהויות . ( הצלחתה של מדינת הלאום להכריע בדילמות אלו , גורסת התיאוריה , התאפשרה לא מעט באמצעות הלאמת האזרחות , אשר חיברה בין האוכלוסייה לריבון בקשר שהוא בעת ובעונה אחת חוזי וזהותי . ( Brubaker 1996 ) אף על פי שבמקביל למסורת של הרחבת זכויות האזרח ביחס לקהילה הפוליטית הלאומית התפתחה מסורת שהדגישה את זכויות האדם ואת חשיבותו של המשפט הבינלאומי , מדינת הלאום נותרה המסגרת העיקרית למימושן של זכויות האזרח והאדם , והמשפט המדינתי נותר האמצעי העיקרי למימושן . ( Jacobson 1996 ) 2 הדימוי של מדינת הלאום כ"מכל שליטה" המכיל סתירות אך גם פותר אותן הוא כה גורף ומושרש בשיח על אזרחות עד כי יש הטוענים כי אין למדינת הלאום תחליף . ובהיעדר תחליף , צורות אזרחות שאינן לאומיות , וצורות חברות שאינן שואפות להיות מלאות , אוניברסליות ושוויוניות , הן בבחינת עיוות 3 החותר תחת המחשבה הדמוקרטית . אלא שהטוענים כך נוטים להשכיח את אילן היוחסין המורכב של שיח האזרחות ואת הזיקה הדיאלקטית והטרנספורמטיבית בינו לבין אופיו של הארגון הפוליטי . מקורו של רעיון האזרחות בתפיסה אריסטוטלית שנוסחה לפני 2 , 500 שנה . על פי תפיסה זו , ייחודיותו הסגולית של האדם החופשי היא בהיותו חיה . 2 לדיון נוקב ומאיר עיניים על אורות תפקידה של המרינה כמנגנון הערב לקיום זכויות ראו חנה ארנדט . ( Arendt 1958 ) לטענתה , משהפכה מדינת הלאום למקום המשמורת של זכויות , הפכו זכויותיהם וחייהם של חסרי מדינה , של פליטים ושל מיעוטים לאומיים להפקר . Waltzer 1983 ; Brubaker 1989 ; Tamir 1993 ; Joppkc 1998 . 3
|
|