|
|
עמוד:10
פנימה . והרי שיבה פנימה מעוררת פתיחות הלב גם כלפי תכנים שהשב מביא עמו מבחוץ , כחלק בלתי נפרד מן ההתנסות ומן היצירה שגיבשו את אישיותו . ובין כה וכה : בזרמים האלה עצמם , שקנו זכות אזרח בחיים היהודיים , נמזגו תכנים של תרבות אירופית מודרנית כמרכיבים של השקפת עולם ואורח חיים יהודיים סגוליים . אולם דפוס התגובה המכליל ביותר , ובתור שכזה הוא המאפיין את ההגות היהודית של המאה העשרים , הוא דפוס התגובה הלאומית , שבו עצמו נמצא שאילה מן התרבות החיצונית לשם הגדרת העצמיות . לאומיות יהודית מה משמעה ? הווי אומר : חיוב כולל ומקיף של התכנים המרחיבים בתרבות האירופית , תוך כדי חיוב כולל ומקיף של העצמיות היהודית , היהודי הלאומי מקנא לעמו . הוא קיבל , או ביקש לקבל , את מלוא מרחב הפעולה והיצירה של הסביבה הלא יהודית , ואין הוא מסכים לוותר על שום תוכן חיובי . אבל אין הוא מוכן לטשטש לשם כך את דיוקנו כיהודי . והרי משמעות הדבר כי היהודי הלאומי שוב אינו נזקק לאמות מידה דוגמטיות כלשהן בסיגול התכנים התרבותיים החדשים . הכל יכול להיכנס לגדרה של יהדות לאומית , אם הוא נעשה בתוך מסגרתה המקיפה של החברה היהודית . עקרונית , כל המושך את הלב מבחוץ יכול להיעשות חלק מנוף החיים הפנימיים , ואם הביצוע מחייב שינוי מהפכני במעמדו של עם ישראל בין העמים , יש לחתור לקראת השינוי הזה . דהיינו , יש לייסד את העם היהודי כלאום בעל ארגון מדיני עצמאי בארצו . דומה , לא נפריז אם נקבע כי השלמת תהליך ההיחשפות של העם היהודי למציאות של הסביבה האירופית דרשה את
|
|