מרב מרודי יריד האמנות צבע טרי 2

עמוד:6

מרב מרוד ביריד האמנות צבע טרי 2 מתחם הרכבת התורכית , תל אביב , מרץ 2009 תעשייה 0 וסט קומונוסטות ruzuj 11 במהלך השנתיים האחרונות שוטטתי ברחבי מזרח אירופה בחיפוש ארור ערי הזהב הנסתרות , ערי התעשייה הנטושות של העידן הקומוניסטי . המשטר הקומוניסטי במזרח אירופה התבסס על מערכי תעשייה כבדים 1 על מעמד הפועלים שתפעל אותם . נפילת השלטון הקומוניסטי הותירה אחריה הרס אורבני , אך גם מבני תעשייה נטושים . ממבנים אלה , שהיוו בעבר סמל לכוחו של השלטון הקומוניסטי , נותרו כיום שרידים המעידים על שגרת החיים בקרב מעמד הפועלים . כשנכנסים למפעלים הנטושים , מגלים כי תכולתם כמו קפאה בזמן . לצד צינורות קיטור , כבלי חשמל ופסי רכבת , שעליהם נסעו פעם רכבות שהעבירו סחורות , כלי העבודה עודם תלויים על הקירות , חלודים ביופי שאין כדוגמתו , ממתינים שישתמשו נהם . אותה תחושה של פשטות מעיקה , העוטפת את הנוף התעשייתי השרוי בדממת מוות , אופפת גם את המחשבה על היעלמותו של המרכיב האנושי מתוכם . המבנים קפאו בזמן והותירו עקבות של שגרה תעשייתית ושל מכונה משומנת . אך שגרה תעשייתית זו של יום עבודה , שכללה כניסה ויציאה של פועלים , עוטה בנוף הנטוש פן כוחני של תיעוש ; הופעתם והיעלמותמ של חיים . השקט התעשייתי הבנאלי הקשור , לכאורה , במנוחה שלפני יום עבודה חדש , מקבל אופי אלים עם המחשבה על שגרת חיים שנבלעה במערך התעשייתי , וכבתה כמו מכונה שבכל רגע ניתן להפעיל אותה או לכבותה . הדממה הסוריאליסטית הזו מעלה מחשבה מצמררת על צלצול פעמון , שאך לפני רגע סימן הפסקה , שאליה יצאו כל הפועלים , אך ממנה לא שבו . הצבעים דהו מעט , עשב גדל פה ושם , אולם סביבת העבודה שנשתמרה אוצרת בחובה את סיפורו של המשטר הקומוניסטי . תצלומי התעשייה הפוסט קומוניסטית שולחים אל פשעי המשטר הקומוניסטי , אך אינם מציגים אותם . הם מתארים נוף הלום ועם זאת , U > UO / J אפוף בתחושות של עצב , של געגוע ושל אכזבה , המלוות את שברון החלום והאידיאל הקומוניסטי של סולידריות , שוויון ואחוות עבודה . אני מנסה לשמר את המתכלה באמצעות 0 כניקת m'mon , HDR את nno הצבעים וכך גורמת לדימוי המצולם לעבור תהליך של אידיאליזציה בעין הצופה . טכניקה זו מהותה יצירת מספר תצלומים זהים בחשיפות שונות ושילובם לכדי תמונה סופית אחת . התמונה המתקבלת מכילה 0 ווח רחב יותר של צבעים ושל תאורה , בהיקף גדול יותר מכפי שניתן לקבל מתמונה בודדת , בדומה לטווח הראייה של העין האנושית . הצבעוניות שעוטים האתרים יכולה לשמש כאנלוגיה לאיפור המת בנצרות . אנו רוצים לזכור את זה שעזבנו כ ' יפה ' גם במחיר "צור היופי הזה , אולם היופי מקשה על הפרידה . חשוב לי לקרוא תיגר על מושגים דוגמת רע 1 טוב . מפעל הוא טוב כיוון שהוא אתר יצרני , אבל יש בו גם רוע - ניצול , פגיעה וזיהום . האספן חי בסתירה נוראית י האוסף שלו שווה יותר דווקא כשהעולם שהוא משמר מת . אם כך , האם כל תצלום בתערוכה הנו צו הריסה למקום ? אכן ניתן לראות את התצלומים ככאלה , כפריטים שנאספו במהלך מסע פרידה מעידן שהלך ונעלם . גדלתי בערר בשנות השבעים . כמרבית תושבי ערר גם אבי עבר במפעלי ים המלח . המפעל היה החיים . קיבלנו שקיות אוכל מהמפעל , טיילנו בו בחופשות , בין ערמות ענקיות לבנות של מגזניום ושל מלח . יש בי נוסטלגיה לצבעים ולריחות של עבודה במפעל . בימינו העבודה היא קוביית שולחן בחלל סטרילי , והמפעלים הולכים ונעלמים ( או מועתקים לסין . ( יש רגעים של עצב בהסתובבות במפעלים נטושים ; אנדרטאות לחיים שלמים של יצירה משותפת שאבדו . ? מרב כור 1 די , מגורי 0 , o'iv / 9 רניק , ל , 200 תצלום , תהליך Merav Maroody , Workers Residence , Pernik , 2007 , photograph , HDR process HDR

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר