|
|
עמוד:49
לא למדו דבר נראה כי אין לו לאימפרסיוניזם בישראל תקנה . כמה אלפי תיירים , שהגיעו לארץ לרגל ה"מכביה" והתערוכה , חוו בארץ ישראל התעוררות רוח גדולה . עם זאת , כנראה , לא עלה על דעתם , שהם עצמם מהווים במידה רבה את סיבת התעוררות הרוח , כלומר , עצם קיום ה"מכביה" וזרם התיירים . היישוב העברי , חרף הפרעות והדיכוי , אכן המשיך בכל השנים הללו בעבודתו הנפלאה , ואסף עתה את פירות עובדה זו בדמות התערוכה , ומובן שהוא שמח למראה הרושם העצום שהיא עושה על התיירים . ואף היישוב העברי עצמו תוך שהוא סוקר במבטו את כל אלה אינו יכול שלא להתמלא רגש של סיפוק . ומכאן התוצאה — אפריל שנת 1932 היה חודש צהלה בארץ ישראל . וטוב הדבר : הרי מן הדין שגם לנו יהיו חגים . אולם כשהתיירים מסיקים מכך מסקנה שהכל נפלא אצלנו וכי אנו עולים במעלה ההר , רואים אנו מחוייבים להגיב : לא למדו דבר ולא שכחו דבר . ליתר דיוק ? אמנם שכוח שכחו , הכל שכחו , ואילו ללמוד — לא למדו דבר . מצדנו עמדנו תמיד על כך , שהציבור היהודי יזכור ויקפיד מאוד לשמור על הגבול בין שתי התופעות ו הצלחות היישוב והצלחות הציונות . עוד באותן השנים , בהן שלטה האופנה " ) מתוך עניין להגביר את התרומות לקרן היסוד ( " למעט בכל דרך שהיא בערך הישגי היהודים , היינו הראשונים להכריז שדרך זו טיפשית ובלתי נכונה . הצבענו על כך , שהעם היהודי תרם לארץ ישראל לא "מעט , " אלא "הרבה , " סכומים עצומים המוסיפים כבוד לכושר ההקרבה היהודי בזמנים קשים כאלה ; סכומים , שבעזרתם הצליחו , למשל , ביוון ליישב מיליון מהגרים , לא מאה אלף . ומה ששייך לעבודתו של היישוב , היינו הראשונים להכריז ( ואז האשימו אותנו בהגזמה ואפילו בדמגוגיה : ( אם להתחשב בשיעורי היחס של שטח הארץ והמועד הקצר שבו נעשה הניסיון , הרי מעולם לא השיג שום עם ובשום מקום תוצאות כאלה . ( עתה מודים בכך אפילו שרי בריטניה . מר שילס — עוד בהיותו סגן שר המושבות — לא יכול להכיל וקרא בבית הנבחרים בעיצומו של
|
|