|
|
עמוד:88
שהקדים לכותבו ונתפרסם ב'מאמענט' ביום שנתפרסם בו דו"ח המסיבה הטעים בכול לשון , שאין כלל הוכחה נגד סטאבסקי ורוזנבלאט , ואף לא רמז כלפי אחימאיר . והיפך הקערה על פיה : 'אם ברית הביריו נים "מסוכנת" או לא - מעניין מעט מאוד , אבל את ארלוזורוב לא רצחה ידו של יהודי , ' ו'כאן לא יעזור שום דבר לא למישטרה הרשמית וגם לא לעוזרים הבלתי רשמיים שלה . ' את הרוב השמאלי הגדיר כרוב ' שיש לו תסביכי מיעוט . שאם לא כן , מה הנקמנות הקטנטנה . ' ? הערכתו של ז'בוטינסקי היתה , שהקונגרס נתן לעולם תמונה מחפירה של שינאת אחים , חילל מסורת הדיון הפארלאמנטארי , פשע בהתערבות בפרשה הנתונה למישפט , ופשע בדחיפה של ציונים אל התלייה . אחימאיר קרא לקונגרס זה בלשונו : 'קונגרס ארור , קונגרס החרפה והטומאה . ' ואילו מן הצד השני נשמעו דברי הערכה לקונגרס , שהיו בדרך כלל דברי חיוב וסיפוק . ברם את התרגיל הדיאלקטי של התגלות הלב עשה , כדרכו , לופבאן ' ) הפועל הצעיר / . ( 1933 . 10 . 4 מה גדול כאבו שלא זכה מחנהו לרוב בקונגרס , ושלא עלה — עדיין — להגשים פורמאלית את המזימה לסילוק מחנה ז'בוטינסקי מתוכו : 'לא יכולנו להשתחרר מן המעמסה הטראגית הזאת של שפיכת דמים ורצח אחים כמיתוד פוליטי בתוכנו , ולא יכולנו להסיח את דעתנו ממנה אף לרגע אחד . כאשר נסענו לקונגרס הזה לא ידענו איך נשב בתוכו , איך נשב תחת קורת גג אחד עם אנשים , אשר שכינת האומה מורטת בוודאי את שערותיה עליהם , וכול מצפון אנושי טהור צריך לקרוא להם : צאו טמאים . ' ! הרי בהם 'הסכנה הגדולה ביותר ' לציונות , בהם ולא בשונאי ציון בביית , ולא במדינית מאנדאטורית מחרחרת ומבטלת המאנדאט הציוני , ולא במופתי ושליחיו השואפים ומנסים להשמיד את היישוב הקטן . אנשי ז'בוטינסקי לפי מליצתו של לופבאן הם 'זרע תש ולענה , ' הם 'כנופיה פושעת / מאז הימים . 137 והיתה זו השקפתו העמוקה של וייצמאן , שמטעמים דיפלומאטיים לא גילה אלא למעטים . כבר בתחילת הקונגרס כתב למ . הקטטר את דברי התיאשותו מן המצב הפנימי . לפי ההסבר ששמע מפי לוי שקולניק / אשכול / הסיק , שהידידים הטובים מסיעת העבודה יתחייבו בוויתורים , שאין הוא מסוגל לגורסם בשים לב להאשמות החמורות התלויות על ראשי הריביזיו ניסטים . לדעתו אין לסבול את ישיבתם בוועד הפועל ואת השפעתם בקונגרס , משקשורים הם בקבוצה טית ריסטית , ושלאחר שרצחו את ארלוזורוב שמו את הנציב העליון ברשימת הרצח שלהם . בכך הוא רואה את סופה של ההסתדרות הציונית , ואין הוא רוצה להיות נוכח בלוויית . 138 וייצמאן , שנמנע ממנו לשמש נשיא ההסתדרות הציונית למן הקונגרס הי"ז , לא חש בלהיטות להחזיר לו את הנשיאות , ואומנם לא סייעה לו עמידתו שכם אחד עם קיצוני השמאל בפרשת רצח ארלוזורוב . 139 אחר הקונגרס , שבו נבחרה ההנהלה הציונית בהרכב מפא"יי קובע , וללא 'המיזרחי / וכמובן - ללא הצה"ר , קויים 933 . 9 . 4 ) ו ) מושב חדש לוועד הפועל 140 לתכלית בחירת הוועדה המיוחדת . הופמאן שוב התנגד לבחור בוועדה , קודם לסיום המישפט , ועדה שכול תפקידה יהא למעשה אוסף חומר בשביל המיש טרה . מוצקין הציע לבחור בוועדה , שראשה יהא ח"נ ביאליק , ושתתנהל בסודיות . לוועדה נבחרו ו אוסישקין , ד"ר אהרן בארט , אליהו ברלין , מוצקין , הרב ישעיה שפירא , ד"ר מ . סולובייצ'יק . עם עצם בחירתה כבר נשלם תפקידה , ואיש כבר לא היה מעוניין בה עוד . מוצקין נפטר אחר חודשיים . 6 ) וו 933 . ו , ( ולא היה מה לדווח מוועדה זו לא לוועד הפועל ו לא לקונגרסים הבאים ( 137 'הערכתנו אנו את הכנופיה הפושעת ואת תעלוליה המסוכנים בציונות ובארץ ישראל איננה נזתחילה מן התאריך הטראגי של ליל כ"ב בסיוון תרצ"ג נליל הרצח , , ( 1933 . 6 . 16 ולא היתה זקוקה לחותם של דם כדי לעמוד על האסון הכרוך בה . ' בפשעי כנופיה זו מונה את הפגנת הכותל המערבי ואת שבירת ההסתדרות הציונית ואת שבירת תנועת הפועלים , והרי ' רק מבקשי רעתה וחורבנה של הציונות יכלו לסבול הלאה את התנועה הזאת בתוכה . אנחנו לא יכולנו . ' .,. התפקיד הראשון והעיקרי שראינו לפנינו בקונגרס זה היה "טהרת הכלים , ' באשר הכרתנו העמוקה היא , שאי אפשר בכלים טמ אים להקים מיפעל טהור . ' ... 1933 . 8 . 23 ( 135 ( ג" ו . ( ( 139 שם אף תיאר את ועדת החקירה 3 Farcical על כל ה Pharisees הזקנים שבה , והעיר » ל חלקו המעציב של מוצקין בקונגרס הקודם , שנבחר לנשיא קונגרס זה . וייצמאן הבריק ( 1933 . 8 . 24 ) ללוקר בקשר לשמועות שדרש גירוש הריביזיוניסטים לפני הקונגרס , שאינו יודע על השמועות ואינו מאשרן ( ג"ו . ( וייצמאן הוסיף להתעניין בפרשה . מקאהיר כתב ( 1934 . 4 . 12 ) לשרתוק / שרת / על טענתו של לייבנזון , שנהגו של סטאבסקי היה מ . אנגל , והוא היורה , אלא שאותו אנגל ישב בבית הסוהר ביום הרצח ( ג"ו . ( ( מי"א לייבנזון הביא את טענותיו בדפוס בחוברות מבולבלות , עברית ואנגלית , . (? 1957 ( 140 א"צ , . z 4 / 287 / 1 ( 141 עם הרשעת סטאבסקי בערכאה הראשונה של המישפט בירושלים שאל 'עיתון מיוחד' ( תל אביב , . 11
|
|