פרק שלושים ־וששה "פטריה"

עמוד:451

היא עגנה מולנו . בבוקר אותו היום התקרבו סירות קטנות ל"פאסיפיק" — ? ההעברה התחילה . לראשונה הנשים והילדים . עלי הוטל לעזור בנשיאת המטען וכך זכיתי לנסיעה הראשונה . בהפרדנו מ"פאסיפיק" עמדו כולם על הסיפון ונופפו ידיהם . נסענו דרך מחסום הנמל עד "פטריר " . הענקית שעגנה שם . יצרבו שרשרת על המדרגות והמטען הועלה מן הסירה . אחר כך עלו הנשים והילדים . כל אחד הוציא את מטענו ונגש לשולחנות , הארוכים . מאחוריהם עמדו פקידי המכס , שבדקו את המזוודות . אין לתאר את הדברים שראיתי בשלושת הימים שנמשכה ההעברה . הפקידים התנהגו בזדון , הוציאו בכוח את כל החפצים מתוך המזוודות , הפכו , זרקו וערבבו את הכל ודרשו אחר כך מהאנשים לארוז את החפצים באותה המהירות שבה הושלכו החוצה . חזרנו ואמרנו להם כי זה כל רכושנו ובמשך שנים לא יהיה בידינו לקנות מחדש חפצים . אך דברינו לא עשו כל רושם עליהם . כאשר אמרו להם שחבריהם למקצוע הגרמנים התנהגו אתנו יותר טוב , הייתה תשובתם — צחוק שטני על השפתיים . אחד הפקידים זרק את המזוודה בגמרו את הבדיקה . דרשתי לדבר עם האחראי , זה בא , שמע את טענותי , והפקיד היטיב במקצת את התנהגותו . החרימו תעודות , כל דבר כתוב , סיגריות , מציתים ורפואות . לא נגע ללבם מצבם של אנשים שהיו חולים חקוקים לרפואות . " יחזית לכם" בך אמרו . אשה חולת לב שלקחו ממנה את הטיפות , העירה לפקיד כי הטיפות הכרחיות לה . הלז לא הגיב על דבריה וניגש לבדיקת המזוודות הבאות . האשת השתדלה כמה פעמים להשיג את הרפואה בחזרה אך לשוא . היא הייתה כבר מיואשת ושבורה לגמרי ממלחמתה זו . עתה אין לה כבר צורך בטיפות — כי הייתה אחד הקרבנות הרבים . את החולה המסוכן פרידנטל היינו צריכים לשאת מהסירה למעלה . הפקידים דרשו להניחו על הארץ לשם בדיקת המכס . השאירוהו מונח על הארץ זמן רב ורק אחרי מחאתנו התקיפה הורשינו לשאתו הלאה . מצבו הורע כעבור ימים מספר . בנו , הרופא האחראי של הטרנספורט הגיש בקשה לרופא הנמל היהודי להעביר את אביו לבית החולים . רופא הנמל היהודי סרב . כאשר נודע המקרה באניה , פרצה התרגשות גדולה בין האנשים . מצב החולה הלך ורע . ד"ר פרידנטל פנה לקולונל והושגה הרשות להעברתו לבית החולים . כעבור חצי שעה הביאו את החולה לסירת השירות הרפואי . למחרת מת . אחרי בדיקת המטען נחקר כל אחד וצריך היה להודיע את שמות קרוביו בארץ . באחת החקירות האלה שאל אחד הפקידים אשה שנשאה כרסה בין שיניה , מה , טיב התזונה בגרמניה , היא ענתה לו ששם לא ראתה כי ירעיבו אשה במצבה , כפי שהרעיבוה כאן . הפקיד לא שאל יותר . ביום הששי נגמרה ההעברה של אנשי "פאםיפיק . " בשבת וביום הראשון התחילה העברת אנשי "מילום , " התנאים ב"פטריה" נראו בעינינו ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר