פרק שלושים־וארבעה "סקריה"

עמוד:415

היחידה שבאותו רגע באה בחשבון . מילדי הסכימה לשלם את הכסף בתנאי שהחוזה החדש ייכתב על שמה . היה אינצידנט עם גורנשטיין אשר טען שהאניה שלו והחוזה צריך להשאר על שמו . אבל הוא היה ג'נטלמן , ולאחר שראה כי בזה יכול כל הענין להיקבר , הוא הסכים להעביר את החוזה על שם מילדי . המחשבה העיקרית של מילדי הייתה שעתה היא תוכל להכריח את אנשי "ספירולה" לשלם 5 לירות במקום לירה . אולם דבר זה לא קם . אנו הסברנו שבלעדנו אין הורדה : אניות ההורדה הן שלנו , נשאר , איפוא' שעלינו לשלם לירה אחת . למעשה לא הייתה לנו גם הלירה הזאת ו הישיבה של חדשיים וחצי בסולינה , דמי שכירות נוספים עבור "םפירולה , " דמי שכירות ודלק עבור "סטפנו , " שליש האינסטלציה של "סקריה , " חלקנו ברכישת המזון לדרך — כל אלה אכלו גם את ששת הלירות שנותרו לנו לראש . ונאלצנו ללוות 500 לירות מחברינו בבולגריה בתנאי שנעבור בווארנה בדרכנו מסולינה לאיסטמבול ונקה שם עוד 50 מעפילים . בינתיים נסעו התורכים עם מילדי מסולינה לבוקרסט . משם הם נתנו את הרשיון , לאחר שקיבלו 6750 לירות , להעלות את אנשי "סטורנוס" על "סקריה '' ואולם למילדי חסר כסף — לא הייתה לה האפשרות לשלם את 12 . 000 הלירות שנדרשו ממנה . כאמור , לנו ( ל"ספירולה ( " לא היה יותר כסף . הדרך היחידה למלא את ההפרש הייתה לארגן עוד כמה שיירות עולים שישלמו בעד הוצאות הדרך . כך צורפו לשיירת "םקריד " . שיירת נציבות בית"ר בבוקרסט ושיירת » גריין / ' בכל התקופה הזו היינו מטופלים בשני מיני שאלות * מצד אחד , במלונות המפוארים של בוקרסט , המשא והמתן הכספי הבלתי פוסק עם התורכים — משא ומתן שבו שיחקה התורכית הבלונדינית ששמה היה לילה , תפקיד בעל משקל גובר והולך — מצד שני , בסולינה , העבודה המפרכת של הכשרת האניה להפלגה עם אלפי מעפילים . במשך תקופה ידועה לאחר בוא ה"גרייך , השתתפתי בעבודת אספקת החמרים מםולינה אל האניה שעגנה בים . אולי , מפני שאגי בעצמי לקחתי חלק בזאת , אבל לי נדמה שזה היה החלק המסובך ביותר של עבודתנו . ראשית כל אותה שאלה של פועלים . פועלי סולינה מאורגנים בכמה סינדיקטים אשר גיסו לנצל אותנו עד למקסימום . החלק העיקרי של העבודה היה לריב עם הסינדיקטים ( בשפה הרומנית שאינני מכיר אותה ) ולהשגיח שלא ירמונו למעלה מן המידה . קנית המזונות הייתה גם כן בעיה מאותו המין . ואחר כך צריך היה לשכור אנית מנוע ולנסוע עם כל המטען אל "סקריה , " שם לפרק אותו ולחזור . מלבד זאת עמדה כל הזמן השאלה של תשלום המכס עבור החמרים היוצאים את רומניה — ואולם על זה לא אדגרי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר