פרק שלושים־וארבעה "סקריה"

עמוד:403

להשתמש בהן הן יווניות . יש להם ההרגל לשלוח את אניותיהם תחת חסות , הדגל בעל הכוכבים הבהירים של מדינת פנמה . מנהג זה מאפשר לממשלתם לא לדעת כלום מכל הענין . אולם לונדון התערבה פעם ופעמיים , וכתוצאה מכך נאלצה ממשלת אתונה להפסיק את הנוהג הזה' ובסופו של דבר אי אפשר היה כבר למצוא אפילו אניה פנמית בשבילנו . וכך קרה ש"סקריה" הייתה אניה תורכית . ביום בהיר אחד , בינואר , 1940 הוזמנתי לקונסוליה הבריטית בבוקרמט , ( אני נרשמתי בקונסוליה בתור בעל פספורט ארץ ישראלי . ( הלכתי . קיבל אותי פקיד האינטיליג'נס םרוים . הוא היה מנומס וניסה להפחיד אותי . — הוא : אדוני , נודע לנו שהוא ביקר בסולינה לפני יומיים . — אני : כן ; אני נמצא שם כל הזמן במגע עם הפליטים . — הוא : ( קצת נדהם ) אדוני עוזר לעליה בלתי ליגאלית ? — אני : ( לא מבין ) לעליה בלתי ליגאלית — ? הוא : האנשים האלה רוצים להכנס לארץ ישראל באורח בלתי חוקי . — אני : לא אדוני , ראשית כל יהודי הנכנס לארץ חוקי הוא , לפי התנ"ך וחוקת העמים . אבל הפליטים הללו רוצים לבוא לארץ ולבקש רשיון לרדת , כך שגם לפי השקפתו הוא , הם ליגאליים . — הוא : אדוני אינו מכיר בזכות הממשלה הבריטית לקבוע את העליה לארץ ישראל . אדוני כאן מארגן את העלית . — אני : אינני מארגן — אני מטפל בכל צרכי הפליטים בשעה שהם עוברים כאן ועוזר להם להמשיך בדרכם . — הוא : ומה דעת אדוני על זה שהממשלה מחרימה את אניותיכם — ? אני : לצערי הרב אין לנו אניות כך שהממשלה מחרימה אניות של איזה סוחר יווני או תורכי , אבל לנו זד , לא נוגע . — הוא : אדוני משלם סכום בסף מספיק לבעלי האניות למען יסכימו לשאת בסיכון ההחרמה . — אני : אינני משלם לשום אדם . הפליטים משלמים לבעלי האניות מכספם . תפקידי הוא רק להקל עליהם את הסבל בדרך . בין השאר אמרתי לו שידוע לי שהוא ניסה לאסוף אינפורמציה על ארגון העליה . אני מציע לו לפנות אלי במשרד נציבות בית"ר ואני אשמת למסור לו כל מה שאוכל , היות וזה ענין גלוי בלי כל סודות . כך נמשכה השיחה קרוב לשעה . כשיצאתי נעצרתי בפתח ואמרתי לו : "העליה הזאת לארץ ישראל הפכה אצלנו ל"ספורט לאומי . " לנו היה בימים ההם רכוש אחד יקר מציאות : היו לנו שלוש אניות קטנות אשר יעודן היה לקבל את הנוסעים 20 מילין מחופי הארץ ולהביאם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר