פרק שלושים־ושלושה "ספירולה", "סטורנוס", "גריין"

עמוד:397

המעשה שהיה כך היה . פרל שהיה אותה שעה בבודפסט פתח משרד עליה בפראג , אשר בראשו עמד מר מנדלר . משרדו של מנדלר היה במצב הרבה יותר טוב ממשרדו של פלטין , מפיון שהיה להם כסף , היות והס התחילו לעבוד אחרי הכבוש הגרמני ולא ריכזו את האנשים במו שעשה זאת פלטין , ולא אכלו האנשים את כספי הנסיעה . כשהשיירה של פלטין עזבה את פראג , קבל גם מנדלר אולטימטום * על אנשיו לצאת במשך ימים ספורים , או שישלחום ללובלין . לפרל היה גם משרד שני בוינה , ששם התארגנה שיירה של 200 איש . בכספי השיירה הזו הוא שכר אגית נהר מפוארת "סטורגום" אשר עברה דרך ברטיסלבה ולקחה על סיפונה עוד 600 איש מאנשי מנדלר , והשיירה ירדה לאורך הנהר לסולינה כשדגל נאצי מתנוסס על התורן של אניתם . בפראג צחקו "אנשי פלטין" מאנשי מנדלר וקנטרו אותם . באשר לאנשי פלטין היה מי שידאג להורדתם בארץ , ולאנשי מנדלר לא היה . והנה פתאום בהיותם במולדובה עברה ה"םטורנום" הנהדרת על פני ה"ספיתלה" הקטנה והעלובה , ואנשי ה"סטורנוס" צעקו לאנשי ה"ספירולה" שיבואו לפגוש אותם בחוף נתניה . אולם אנשי "םפירולר " , באו על "נקמתם" בשעה שהגיעו לסולינה ומצאו את "סטורנוס" עדיין עומדת שם על בל נוסעיה . ההתחרות הזו בין שתי הקבוצות אשר בסופו של דבר נסעו יחד , נמשכה כל הדרך ולמעשה הוסיפה הרבה ענין ומרץ לכולם . באגיה "סטורנום" נתגלו כוחות חדשים . קודם כל הופיע שם גרהרד גליזינגר . תעשיין בירה וזמר , אדם בעל מרץ יוצא מגדר הרגיל אשר הטביע גם הוא את חותמו על כל המסע . הוא לא היה ציוני ונרשם במשרדו של מר מנדלר בפראג מכיון ששמע שזוהי דרך לצאת את אירופה , דומני שמטרתו הראשונה הייתה בכלל אוסטרליה ולא ארץ ישראל . אולם במשך הזמן שהתארגנה השיירה הספיק מנדלר להכיר את האדם וביום היציאה הטיל עליו את התפקיד להיות האחראי עבור אנשי השיירה בשעה שיעברו את הגבול בברטיסלבה . גליזינגר שאל בחשדנות מה בדיוק יהיה התפקיד , אך הוסבר לו שזה ענין פשוט : עליו להשגיח על האנשים בשעת הבקורת בגבול שלא יתערבבו החפצים . הוא הסכים ובאותו רגע הפך למנהיג שיירת " סטורנוס . " התפקיד לא היה קל כל עיקר ולא נסתיים בגבול ברטיסלבה . במשך ארבעת החדשים על הדנובה , במשך הנסיעה בים ב"סקריה" ובמשך ששת החדשים שהאנשים ישבו בעתלית , היה גליזינגר דברם הראשי של 800 אנשי "סטורנוס . " במשך הזמן הוא הפך אצלם לראש השיירה , לשופט העליון בכל הסכסוכים הפנימיים ואף בין שאר אנשי המסע הוא מילא תפקיד ראשוני . בשעה שה"סטורגוס" הגיעה לםולינה היה גליזינגר כבר הנציג המוכר של השיירה הזו . ביחד אתו ועם גלזר ופלטין התחלתי לארגן את הקבוצה אשר בסופו של דבר חוותה את מפקדת המסע ב"סקריה . " היה לנו זמן בםולינה , כי לא הייתה לנו אנית ים .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר