פרק עשרים־וששה כל־־דכפין

עמוד:293

על ידי המשטרה להפליג לנמל חיפה , ואז נתקבלה ההחלטה לשלחה בחזרה לים הפתוח . בימים הראשונים לעגינתה בנמל חיפה ערכה המשטרה חקירות מקיפות בין הע . לים בדבר מארגני העלית , מקום מוצאם של העולים וכדומה . באניה נערך חיטוי יסודי , סופק להם אוכל והימים עברו על העולים תוך פחד ותקווה . כל שעה ציפו לשמוע מה יהיה גורלם . הם לא רצו להאמין שאמנם יהא עליהם לשתות את כוס התרעלה עד תומה . ויחד עמם לא רצה הישוב היהודי להאמין , שהבריטים יבצעו את זממם לשלחם בחזרה . הכול קיוו שברגע האחרון יירתעו מתכניתם השטנית להפקיר את העולים לחסדם של גלי הים הזועפים . כי רק הים היה מוכן לקבלם — שכן מחוסרי תעודות היו העולים ואי היא הארץ שתהא מוכנה לקלוט אנשים , פליטים מסכנים מחוסרי בית ומחוסרי מולדתי ... ובעוד הכול נתונים בקדחת הצפיה — נודע בוקר אחד , ב 17 באפריל , שנתפסה סירת מפרש ועל סיפונה 176 עולים , עייפים , תשושים ורצוצים . הסירה בת ששים הטונות נתפסה בסביבת נתניה וגם היא הובלה לנמל חיפה . הייתה זאת הסירה , ששמה המקורי היה "סאנטו מאריה" ולאחר מכן הוחלף ל"פנגיה קוניפטריה" ובה שארית הפליטה מן האניה "קאטינא , " אשר רוב נוסעיה ירדו בליל שביעי של פסח בחוף כפר ויתקין וקבוצה זו בראשותו של אברהם בלאס המשיכה לנדוד לאורך חופי הארץ , מבלי שתהא להם האפשרות לעלות לחוף . לאחר שאברהם בלאס נפרד מד"ר פאול ומאחרוני העולים בחוף כפר ויתקין — הוא חזר לספינת הדייגים והפליג לפגוש את "קאטינא . " בלאט קבל לספינתו את שארית הנוסעים מ"קאטינא" וקבע עם רב החובל שהאניה תמתין במקום 24 שעות , כדי לראות איד יפול דבר ורק לאחר מכן תחזור ליוון . עם ערב מפליג בלאס עם האנשים לעבר החוף . הוא עלה לראש התורן ותר בעיניו אחר מקום הורדה . ככל שהם מתקדמים מרצינים ונזעפים פניו של אברהם ; לאורך החוף מסיירות סירות משטרה . הוא צועק משהו לרב החובל והספינה מאיטה את מהלכה . כעבור זמן קצר יורד אברהם מן התורן והספינה מתחילה לחזור על עקבותיה . יום המחרת עובר בחיפושים אחר "קאטינא" — וזו איננה . רב החובל לא עמד בדיבורו ועזב אותם לאנחות . והגרוע מכל — אין להם מזון ומי שתיה אלא כדי יום אחד בלבד וגם זה בצימצום . בטחון העולים שסאת סבלם כבר מלאה — נתערער לחלוטין . האמנם מתחילה פרשת נדודים חדשה שאין לדעת קיצה ן רבים הם הרוטנים וטוענים שצריך להפליג ישר לחוף ואפילו ייתפסו על ידי המשטרה . אין הם מוכנים להמשיך ולהתענות בצפיפות האיומה ולכלות את שארית כוחם ברעב ובצמא . בלילה הבא הם חוזרים על נםיונם ומתקדמים לקראת החוף . הלילה אפל . הגלים סוערים וזועפים . הספינה מיטלטלת מצד אל צד . העולים נצבימ כולם על הסיפון , תרמילם על שכמם , מוכנים לירידה . מן הסיפון מורדות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר