פרק עשרים־וחמשה נעמי־יוליה

עמוד:285

בדרך ההגיונית ביותר . ובינתיים מכוונת אשתו את מהלך הענינים לפי רצונה . שניהם מחליטים , שמשמעות ההחלטה הגורלית , שעליה רמז האסטרולוג היא בי עליו להוביל את האניה ישר לנמל , מבלי להתחשב בתוצאות העלולות לבוא מצעד זה . למרות החלטתו זו ניסה שוב את מזלו בסחיטת כספים מן העולים . יומיים לפני הגיעם לחופי הארץ הכריז שאין בדעתו להמשיך לחוף , כי זה בניגוד להסכם . שוב נאסף סכום לא גדול שהומצא לו . אולם למחרת חזר וטען שלא בא על סיפוקו ועל כן הוא נשאר תקיף בדעתו שלא להפליג לח ף . בכך הגדיש את הסאה . רב החובל על צוותו נעצרו על ידי העולים והושמו במעצר , ומפקדת השיירה קיבלה לידיה את ניהול האניה . לחי פה — בליווי א : י ת מלח » ה בעברם על פני ביירות נעצרו על ידי אנית מלחמה צרפתית . המפקדה טענה שהם נוסעים לליבריה , כפי שהעידו גם הניירות שברשותם , והצרפתים הרשו להם להמשיך בדרכם . כעבור שעה הופיע אווירון בריטי שחג שעה קלה מעל לאניה ונעלם באופק . כעבור זמן מה באה לקראתם אנית מלחמה בריטית שפקדה עליהם לנסוע לנמל חיפה בליוויה . במרחק שלושה קילומטר מן החוף פקדו עליהם להיעצר . על הסיפון עלו כוחות משטרה בריטיים מזויינים מכף רגל ועד ראש , תפסו עמדות והציבו מקלעים על פני הסיפון . נוכחות הבריטים העיבה את שמחתם למראה נופו המרהיב של הכרמל , שקסם להם בשלל צבעיו . עם רדת הלילה קרץ לעומתם ים האורות של העיר ונסך עידוד בלבם , ואז גמלה ההחלטה — לא להפרד מנוף זה לעולמים . כאשר נודעה לעולים מזימת המשטרה להחזירם לים הפתוח , נסערו הרוחות והמתיחות גברה והלכה . העולים התקהלו על הסיפון והחלו לנוע לעבר הבריטים . השוטרים התיזו עליהם סילוני מים , אולם האנשים לא נסוגו , ורק לועי הרובים והמקלעים וההבעה הרצחנית על פני השוטרים , הרתיעו א תם מלהתקרב יתר על המידה לעמדות הבריטים . העולים זרקו הימה את שארית מזונם , שפכו את מי השתייה ופרקו בחמת זעם את המתקנים הפנימיים באנית והפילו אותם הימה . רבים מן הבחורים קפצו לים והחלו לשחות לעבר הח ף אולם יריות באויר אילצום לחזור לאניה . כאשר לא היה להם מה לזרוק עוד לים , החלו לשיר את התקווה . הבריטים נצבו דום ובתום השירה המשיכו להתיז מים בכוונה לפנות את הסיפון . העולים חידשו את שירת התקווה והבריטים שוב עברו לדום , וכך חזר הדבר מספר פעמים , עד שנמאס הדבר על שני הצדדים , וסוכם ביניהם לחכות לתוצאות השיחות בין נציגי הישוב לבין ממשלת המנדט . אחרי מאמצים רבים נאותה הממשלה לא לגרש את העולים . בהתחלה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר