|
|
עמוד:241
לנקודה , שבה עלינו לחכות לספינת מפרש קטנה , שאליה נכנס ונפליג ישר לחוף ואילו האניה "פאריטד " . תחזור כלעומת שבאה . כל הקבוצות הארציות סודרו בקבוצות קטנות בנות שמונה אנשים . בכל קבוצה היו צריכים להיות 4 בחורים חזקים , שתי בחורות ושני בחורים חולים או חלשים , כדי שתהיה עזרה מספיקה לכל החלשים , החולים והנשים . הודיעו לנו . שיש לדאוג לכך , שהתרמילים יהיו קלים עד כמה שאפשר ושבקרוב נעלה על החוף . עשינו פעמים אחדות תרגילי ירידה מהאנית בסירות לפי סדר הקבוצות , 2 3 ביולי ארבעה ימים חכינו במקום ההוא ושום סימן של ספינה לא נראה . המזון ומלאי מי השתיה אזלו מכלינו . מלבד שמים ומים לא ראינו כלום . הוחלט לנסוע לאלכסנדרתה , כדי שמפקד האניה יתקשר שם עם המשרד , שטיפל בעליה , ויברר את מצבנו . כן נאמר לנו ששם נצטייד באוכל ומים . 2 4 ביולי זה היה בשעה 5 בבוקר . מרחוק ראינו הרים ועל החוף בתים מוקפים גנים ירוקים ועצים . הים היה שקט מאוד . על תורני האניה הונפו דגלים שונים אשר הודיעו בלשון הצבעים , שבאניה שוררים . רעב , צמאון , חוסר פחם וחוסר רפואות . האניה קראה על ידי שריקת הצופר את מנהל הנמל . אחרי זמן מה באה משטרת הנמל . היא שוחחה עם רב החובל ועם מפקד האניה . הנוסעים אספו ביניהם קצת כסף והלוו למפקד האניה . בכסף זה נקנה מעט אוכל ומים מתוקים — מי שתיה . המים הובא : בסירות קטנות לאניה ובמים אלה , שהיו צריכים לשמש לנו כמי שתיה , עמדו הספנים יחפים' גם גלי הים שטפו מדי פעם בפעם את הסירות הקטנות , שהתקרבו אלינו והמליחו את מי השתיה שלנו . 2 6 ביולי אחרי שעמדנו יומיים בנמל הודיעו לנו , כי עלינו לעזוב את הנמל והוכרחנו לכן להרים את העוגן . בין הנוסעים שררה התמרמרות רבת . הנ סעים התחילו להתלונן על האוכל והמים ונבאו לנו טלטולים מנמל לנמל . יומיים לפני בואנו לאלכסנדרתה פרצה קטטה בין אחד ממנהלי האניה לבין אחד הנוסעים . כשהמנהל דרש מהנוסע לבוא יחד אתו לפני
|
|