|
|
עמוד:235
דמות מסורבלת הגדלה והולכת . אליהו משמיע את הסיסמה . יחד עם התשובה מורדים מעל הסיפון סולמות . תוך דקות ספורות הושלמה העליה . מנועי "פאריטה" מתחילים לגנוח ולטרטר . העוגן מורם והאניה מפליגה למרחקים כשמעל סיפונה מהדהדת שירת התקווה אדירה . אך הספיקו הסירות להתרחק ממקום המפגש והירח עולה מן האופק . מת נפלאים דרכי ההשגחה — עולה מחשבה בלבו של אליהו . לו היה הירח מקדים להאיר — ייתכן שכל המבצע היה מסתיים ... קריאה חזקה מנתקת את חוט מחשבתו ; שלוש םירות משטרה סגרו עליהם את דרכם . " מה מעשיכם פה בשעה מאוחרת זוך' שואל מפקד המשמר . אליהו מספר שהוא עתונאי . עליו לחזור מיד לפאריס ולפני כן רצה להספיק ולבקר באי שאטו דוף . מי יודע אם יזדמן לו ביקור נוסף במרסייל . קצין המשטרה אינו נוטה לקבל הסבר זה . הוא מצווה לערוך חיפושים מדוקדקים בסירות . הסירות נבדקות בקפדנות רבה . כל דבר מורם , כל דבר נהפך על פיו וכשאינם מוצאים מאומה הם עורכים חיפוש בכיסיו של אליהו . התעודות שברשותו מאשרות , שאכן הוא עתונאי המייצג סוכנות ידיעות זרה , ולא נותר לו לקצין המשטרה אלא לרשום את כל הפרטים והנתונים שבניירותיו של אליהו . רישום זה הביא לאחר מכן לאליהו תועלת בלתי צפויה ואולי גם הציל את חייו . בפרוץ מלחמת העולם השניה , פנה לשלטונות הצרפתיים בבקשת רשיון יציאה מצרפת . על משרדי הממשלה צבאו אלפים ורבבות בבקשה דומה והתור היה ענקי . כל בוקר היה אליהו משכים לפתחם של משרדי הממשלה המתאימים , עומד כל היום בתור ועם ערב חוזר עייף ורצוץ . וכך עוברים הימים . ערב אחל הוא חוזר מיואש לגמרי ומחליט בלבו שלמחרת שוב לא יצא להתענות בתורים , אין טעם לכך , תורו כבר לא יגיע לעולם . בהגיעו הביתה הוא מוצא הודעה דחופה מן המשטרה ; היות ולפי מת שנמצא רשום במשטרה מתאריך ... הוא חשוד ואין שהייתו בצרפת רצוייה — עליו לעזוב מיד את הארץ ! מסע 0 . א ר י ט ד , " אחד מעולי "פאריטה" — מר יעקב אריאל — מספר על ההפלגה את הדברים הבאים : * " ב 12 ביולי 1939 בערב יצאנו מבוקרשט , בשני קרונות רכבת . בשעה שבע בבוקר הגענו לקונסטנצה . בעגלות ובכרכרות הובאנו לנמל . אחרי דקות מספר ראינו מרחוק אניח ועליה מצטופפים מאות גברים ונשים . על שני סולמות צרים המובילים אל גשר הקברניט ובחלק האחורי • הבקר" — עתון ערב , ספטמבר . 1944
|
|