|
|
עמוד:234
כאן בא לעזרתם יווני תושב מרסייל' שסיפק את מצרכי המזון ל"םאריטה . " כיוון שהוא משמש יושב ראש הכבוד של הסתדרות הצופים בעירו — הציע לערוך ערב אחד קונצרט של תזמורת הצופים בקרבת הנמל ולהסב בכך את תשומת לב התושבים מן הים . אותה שעה יושיבו את העולים בסירות ויעלום לסיפון האבלה . למרסייל מגיע רב החובל של "פארימה ' * וולאדימיר מיקוליאביץ . הוא קובע עם בעלי הסירות את המקום המדוייק שבו תמתין האניה במועד הקבוע . יותר מסובכת היא שאלת העברת האנשים מפאריס למרסייל , כי בתחנת הרכבת בודקת המשטרה את תעודות כל הבאים . אך גם ביקורת זו עוברים בשלום . העולים מובאים למלון "אואזיס" ונאסרת עליהם היציאה לעיר . הם מחכים לבוא הערב . באותו ערב צועדת דרך רחובות מרסייל הסמוכים לנמל תזמורת הצופים . היא נעצרת ברחבה במרחק מה מן המזח שלידו עוגנות סירות הטיולים . התושבים מתקהלים סביבה ונהנים ממנגינותיה . בו בזמן' דקות מספר לפני השעה תשע , יורדים לשתי סירות טיול גדולות אנשים שבמלבושיהם ובמטען שברשותם אינם נראים כלל במטיילים . אף על פי כן הם מצליחים להתחמק ? מעיניהם של רוב התושבם . בראש היוצאים — אליהו גלזר , עליו לסיים את הפרשה , שבה השקיע כל כך הרבה כוחות ומאמצים ושנחלה בל כך הרבה אכזבות . הגיעה השעה הגדולה שתהפוך את האכזבות להצלחה . אותה שעה יושבים בפאריס ש . יעקבי וא . סטבםקי ובלב רוטט מצפים לידיעה מאליהו . בבית הקפר . שמול המזח יושבים צ . ה . וקסמן , העתונאי הרביזיוניסטי , שניצח על עבודות התאמתה של האניה לתפקידה , והיה שותף לכל ההתרוצצויות שהיו קשורות במבצע זה , ויחד עמו מר שכטר' צה"רי וינאי שגם הוא לקח חלק בארגון השיירה . מבטיהם נעוצים במרחקי הים העוטים אפלה והנושאים בחובם את סוד האניה . התצליח העלטה לשמור עליהם מעיני המשטרה ומכל המתנכלים להם !? מבעוד יום עזבה "פאריטה" את נמל סט והפליגה לכיוון בלתי ידוע , כעת היא מצפה לסירות מאחורי האי שאטו דוף , שעליו מתנשא מבצרו של גראף מונטה קריםטו הידוע . לכיוון זה עושות את דרכן הסירות . לפי עצת בעלי הסירות נבחרה שעה זו להפלגה . בשעה זו יוצאות סירות המשטרה הרחק לים לחילוף משמרות , יש על כן לנצל שעת כושר יחידה זו . הסירות נמצאות כבר מאחורי האי . הים כולו גוש אחד גדול של חושך שאינו ניתן לחדירה . רוח צפונית חזקה החלה נושבת והסירות עולות ויורדות על פני הגלים , שגבהו והלכו מרגע לרגע . זו להם שעה ארוכה שהם שטים ואין סימן לאניה . הספק מתגנב חרש ללבו של אליהו . האמנם על םף ההצלחה רובץ כשלון ל ! אליהו אינו מעיז להביע את ספקותיו בפני בעל הסירה האוחז בהגה . לפתע מפליט בעל הסירה : "הנה האניה" ומצביע לתוך החושך . אליהו מאמץ את כל כושר ראייתו ואינו רואה דבר , פרט לאפלה , אולם בעל הסירה עושה פנייה חדה ומגביר את פעולת המנוע . כעבור רגעים מספר מתבלטת מתוך האפלה
|
|