|
|
עמוד:230
בקשנו שיוביל אותנו למשרד נסיעות , הוא הסבים . הגענו למקום הנכון . משרד הנסיעות היה גם מקום משרדו של מנהל הנמל . צרפתי צעיר קידם את פנינו : "מנהל הנמל נסע לפני מספר שבועות וטרם חור . אולי אוכל אני לעזור לכם , אדונים " ? זעזוע נפשי עבר על הבחור כאשר שמע מה דורשים ממנו . דבר כזה טרם קרה בהיסטוריה המפוארת של מונאקו : שני טיפוסים מוזרים ישבו כאן מולו ודרשו לא פחות ולא יותר אלא שאניח אמיתית ( לא אניית צעצוע ) תפליג עם נוסעים מ"נמל" זה . אבל "שני הטיפוסים" לא ויתרו . הם רצו לקבל תשובה ברורה . האם ישנה אפשרות כזו ומה אומר החוק של מונאקו ל לא נשארה לו ברירה אלא לחפש בבל המקורות , לדפדף בספרים עד שמצא את התשובה המדוייקת . " מקרה כזה , רבותי , לא קרה במונטה קרלו זמן רב למדי . אניה כזו עם נוסעים הפליגה בפעם האחרונה מהמקום הזה בשנת . 1886 מאז עברו חמישים ושלוש שנים והוראות חדשות לטיפול במקרים דומים טרם קיבלנו . אהיה אסיר תודה לכם אם לא תעמידו את מדינתנו בפני בעיות שאין באפשרותה לפתרן ותבחרו לכם נמל אחר , או " ... ,. ' — או , " חזרנו שנינו בבת אחת כאילו התעוררה תקוה חדשה בלבנו . " או תחכו עד שהמנהל בעצמו יחזור מנסיעתו" — המשיך הברנש . — "מתי יחזור " ? שאלנו . רצינו לנסוע ברכבת היוצאת ממונטה קרלו בעוד שעתיים ו"עמדנו על גחלים" ממש . לא אשבח את תשובתו : — "המנהל יחזור עוד לפני סוף השנה הזוך לפי כל חוקי ההגיון צריכים היינו , אחר תשובה זו , לחפש מיד את " גשר המתאבדים" הנמצא על יד הקאזינו של מונטה קרלו ואשר ממנו קופצים כל אלה שאיבדו שם את תקוותם האחרונה ... אבל לעליה ב' הגיון משלה . להיפר' התיישבנו ברכבת ברגש של הקלה . האשליה האחרונה נגוזה ועמה נפל המכשול האחרון . המשרד בציריך בתחילת ינואר 1939 פנה מפקד הארגון דוד רזיאל לד"ר ראובן הכט וביקש את עזרתו ל"שבועיים בלבד" לשם פתיחת משרד מיוחד של עליה בי בשווייצריה , שייהפך למשרד המרכזי לכל ארצות אירופה . הכט פותח משרד להגירה ב"פנסיון רנה / ' רחוב שוצן בציריך . בארגון המשרד הוא נעזר על ידי יוסף כצנלםון ויצחק רוזין . מתוך כך נתברר לו שרשיון
|
|