פרק שבעה־עשר "קאטינא"

עמוד:188

עזרת רב החובל . הוא ציווה על מלחיו להתיז מיס על המתקוטטים , וסילוני חמים שניתזו ממספר צנורות בבת אחת אילצו את הנוסעים לפנות את הסיפון ולבקש מפלט איש איש במקומו . עתה היו הכול עסוקים אך בעצמם' בהחלפת בגדיהם הרטובים ובנסיון לשכוח את מראות האימים על הסיפון . למחרת הגיע המברק המקווה . מן הארץ מודיעים שנשלחו לאניה מצרכי מזון ושמצפים לבואה בעוד ארבעה ימים . השמחה באניה הייתה רבה . הנוסעים החלו נוהרים לסיפון כדי להיוודע יותר פרטים ומתוך כך נתלכדו מעגלי רוקדים וקולות שירה בקעו מפיהם — מחזה נדיר באניה . בשעות הצהריים הגיעה ל"קאטינא" ספינת דייגים והחלה לפרוק מצרכי מזון שונים , לחם , אורז , ירקות ושימורים , שנועדו להספיק לשבוע ימים . בלילה הורם הע גן ותאניה הפליגה סוף סוף לדרכה . בהתקרבם לארץ החלו ההכנות לירידה . הפיקוד ארגן קבוצות חותרים נבחרות שנשאו את השם "גדוד בן יוםף . " קבוצות אלו הודרכו איך לנהוג בשעת הורדת האנשים , וכן במקרה שתפתיעם סירת משטרה . דובר על שתי אפשרויות ; האחת , שהאניה תתקדם במלוא מהירותה לקראת הסירה , תתנקש בה ותטביעה על יושביה , והשניה — שאם תצליח המשטרה לעלות על סיפון האניה , הרי יש לאסור את השוטרים ולהחזיקם במעצר עד רדת אחרון העולים לחוף . מי יורו ת ח י ל ה ז יחד עם ההכנות להורדה נתחדשו הויכוחים החריפים בין אנשי שתי האניות — מי ומי יהיו הראשונים לירידה . אנשי w r טענו שלהם מגיעה הבכורה , כי הם נמצאים באניה כאורחים בלתי קרואים ומתייחסים אליהם כאל בנים חורגים , ולולא האסון שקרה לאניתם כבר היו נמצאים מזמן בארץ ומונעים מעצמם כל כך הרבה סבל ומרירות . לעומתם טענו אנשי "קאטינא" שזכות הבכורה מגיעה להם , בי נגדשה סאת נדודיהם ואין ביכולתם לסבול עוד . הם היו נכונים להסתכן ולהצילם ממוות , להתחלק עמם בפת לחמם הזעומה וביציעם הצר , אולם בענין זה אין הם יכולים לוותר . בלהט הויכוחים שוב נשתלהבו היצרים ושוב נסערו הרוחות . שוב ארעו התפרצויות תכופות ששיבשו את מהלך החיים הסדיר באניה . אנשי "ג'פו" הודיעו שאינם מכירים בפיקודו של ד"ר פאול ויצייתו רק להוראותיו של מפקדם הקודם , אברהם בלאם . כך נוצרו שתי רשויות נפרדות ועוינות זו לזו . אז הכריז ד"ר פאול כי הוא מסתלק מן הפיקוד ודרש שבלאם יקבל לידיו את הפיקוד על כל הנוסעים . אולם בלאס סירב , באמרו שהוא אורח באניה שנהנה מהכנםת אורחים חמה ואינו מוכן לרשת את בעל הבית . בינתיים נמשכו הויכוחים , ורק לאחר דברי הסבר ממושבים , ולאחר שהפיקוד הטיל על הכף את מלוא משקל סמכותו , הכירו אנשי "ג'פו" בזכות אנשי "קאטינא" להיות בין ראשוני היורדים לחוף . אוירה של חג נשתררה באניה . אי פה אי שם בקעו קולות שירה וצחוק .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר