|
|
עמוד:186
אנשי "גיפו" — הם לא ניסו כלל להבין את המצב , הם ראו בו , בד"ר פאול' את האשם העיקרי באסונם ובתנאים השוררים באניה והפנו נגדו את חצי זעמם . לקריאת אחדים מחבריהם נתכנסו כל אנשי "גיפו" בצד הסיפון כדי לדון על צעדיהם הבאים . מכובד משקלם נטתה האניה לצידה . רב החובל דרש מהם להתפזר , כי הדבר מסכן את האניה , אד לא היה שומע לו . הוא התחיל צועק ומאיים שאם לא יתפזרו — יעזוב הוא את האניה . אך גם זה לא השפיע על הנקהלים . דומה שרוח שטות נכנסה בהם ושוב אינם מסוגלים לתפוס את הדברים הפשוטים ביותר . אחדים דורשים להחזירם לפולין , אחרים תובעים להורידם בכרתים , וכל זה תוך איומים "לשרוף את האניה על כל יושביה . " לעומתם ניצבו אנשי "קאטינא" לימין הפיקוד ותבעו מאנשי "ג'פו" לציית להוראות ולסדר הקיים . שני המחנות נצבו זה מול זה כשהם נערכים לקרב ודומה היה שעוד מעט יתחולל אסון נורא . כאן התערב אברהם בלאם , מפקדה הקודם של שיירת , '" iSt'Xu אשר רכש בימי ההפלגה הקצרים על "ג'פו" את אהדתם ואמונם של כל הנוסעים . הוא סנה אל אנשיו וקרא להם להתאזר באורך רוח כי לא ירחק היום והם יגיעו לחופי המולדת . האסון שקרה לאניתם הוא שגרם לקשיים שהם נתונים בהם עתה , ואין עצה אלא להשלים עם המצב כמו שהוא עד יעבור זעם . דברי בלאס הרגיעו את הרוחות והאנשים החלו להתפזר , אולם גם הם לא שמו קץ לתסיסה הרת הסכנות בקרב אנשי "גיפו . " מדי פעם בפעם אירעו שוב התפרצויות , שאלמלא המשטר החמור שנכפה על האניה , עשויות היו לגרור תוצאות מרות וחמורות . אדם במע רומיו החיים באניה הם כעת בבחינת גהינום של מטה . האדם מתגלה לעיני חברו בכל מערומיו . אין מנוס מפני המגע ההדוק שבין נוסע לנוסע , מפני הצפיפות הבלתי נמנעת , צפיפות פיסית ורוחנית . מזרון במזרון נוגע , גוף בגוף מתחכך . אם תרצה או לא תרצה אתה רואה את אותם הפנים יום יום , שעה שעת באולם השינה , בשעת האוכל ובכל אשר תפנה . סופו של הנוסע שהוא מכיר את הכול , והכול מכירים אותו . אין אדם יכול להסוות את אופיו האמיתי ובעל כורחו יבוא לידי התנגשות עם האופי הנוגד של חברו . כל אחד מהם נעקר מעולמו הפרטי ואנוס הוא לחיות את חיי הציבור . העצבים המתוחים והמרוטים מביאים לידי התפרצויות מתמידות בשל דברים של מה בכך , בשל מילה בלתי זהירה . תנועה שלא נתפרשה כהלכה וקריצת עין בלתי זהירה , כל אותם הדברים הטפלים נעשים פתאום עיקר . כיצד יכול אדם לשמור על צלם האלהים שבו , כיצד הוא יכול להוסיף ולאהוב את חבריו הדחוסים יחד עמו מתחת לסיפון והנושמים לקרבם את כל הריחות הרעים הנישאים בחלל אוירו של האולם ן וכיצד יחיו בשלום יוצאי ציכוסלובקיה עם יוצאי פולין , ואיך ישלימו נוסעי "ג'פו , " שלא ידעו דוחק ומחסוה מחלות וצמא עם נוסעי "קאטינא" שהתנסו בכל אלה ן
|
|