פרק שבעה־עשר "קאטינא"

עמוד:183

האניה . הסירה חוזרת מן החוף לקבל עוד נוסעים . האנשים מנסים גם הפעם להידחק בכוח' אולם הם נרתעים למראה האקדחים בידי אנשי הפיקוד . כעת משתרר סדר , ועבודת ההצלה נמשכת תוך מסירות נפש כללית . מעל אחד התורנים משתלשל ויורד חבל עבה . לכל ארכו מצויירים עיגולים ממוספרים . המספר הנוגע עתה במים הוא מאה שבעים וחמש . תוך השעתיים , מאז עלתה האניה על השרטון , שקע החבל במים כדי שלושים עגולים , כשני מטר בערך . מסתבר שבעוד שש שעות יגיעו המים עד לסיפון ויציפו את האניה וכל אשר בה . דרכה של הסירה עד לחוף וחזרה נמשכת קרוב לשעה , זאת אומרת , שבמקרה הטוב ביותר יינצלו רק קצת למעלה משליש האנשים , ותשובה לקריאת העזרה טרם הגיעה . האם נקלטה קריאתם , התגיע העזרה בעוד מועד !? עם שחר קולט האלחוטאי תשובה לקריאת הם . או . ס . שואלים על מקום הימצאה המדוייק . רב החובל עדיין המום ומאובן . במשך כל שעות הלילה לא נע ולא זע ממקומו . כל פנייה אליו נשארת ללא תשובה . כאשר כל הנסיונות לדובבו ולהחזירו לאיתנו עלו בתוהו — עזבוהו לנפשו . ברם כעת צריך להודיע על מקום הימצאם , וזאת יכול לקבוע רק רב החובל . לא הייתה ברירה אלא להשתמש בכוח — מספר טלטולים חזקים שהיה בכוחם לרסק עצמות , דובבו אותו והוא מסר את הידיעות המבוקשות . הידיעה שקריאתם נקלטה , הפיחה רוח חדשה בקרב הנוסעים , נתעוררו מחדש התקוות ויחד עמם גבר ביתר שאת רצון החיים , אפילו בין אלה שכבר אמרו נואש ונתפסו לאדישות של השלמה עם הגורל , שהשתקפה במבטם הקפוא והקר כמוות עצמו ... במשנה מרץ מופעלות כעת המשאבות למרות הידיעה הברורה שאין בכך משום הצלה . בסדר מופתי מתנהגים כעת כל הנוסעים , בין אלה המורדים לתוך סירת ההצלה ובין אלה הנשארים על הסיפון והנתונים לחסדי הגורל . אין עוד צורך במתן פקודות ובשימוש באיומים , הכל מעריכים את חומרת המצב ואת גודל השעה , שעת ההצלה הקרובה , הצפוייה להם על אף העובדה שפני הים מתקרבים אל הסיפון בצעדים בטוחים ומאיימים ... לפתע בקעה מגשר הפיקוד קריאה עזה . הכל הרגישו בנימת השמחה שבקריאה ולמעלה מחמש מאות וחמישים זוגות עינים נצמדו לנקודה הזעירה בקצה האופק , שהלכה והתקרבה , הלכה וגדלה . הייתה זאת אניית גרר מצויידת במכשירי תיקון שנשלחה לעזרת "קטינא . " רב החובל של אנית הגרר מנסה להציב משאבות אוטומטיות על סיפונה של "ג'פו" השוקעת . אחת המשאבות נופלת לים ויורדת למצולות . שאר המשאבות מתחילות בשאיבה קדחתנית . רב החובל בודק את / ' ג'פו" וקובע שאין כל סיכוי להצילה . נערכת התיעצות קצרה ולפתע שוב בוקעת קריאת שמחה אדירה — עוד נקודה מופיעה באופק . השמש כבר עמדה במרום הרקיע כאשר נעצרה "קאטינא" במרחק כמת מאות מטר מן האניה הטובעת . כל אותו זמן נתרחשו על סיפון "ג'פו" מחזות שמחה שהקיפו את הכל . עוד הישועה מהם והלאה , אולם מי חש בסכנה ומי ישים עוד לב לעיגולים על החבל המוסיפים לשקוע במצולות ים !? עם התקרב

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר