פרק תשיעי אף־על־פי

עמוד:93

על קבלת הפנים שערכו לשיירה זו יהודי אלבניה מספר גלילי * " כשהגענו לדוראצ'ו הודיע לי סגני , כי יהודי אלבני ובתו מבקשים לדבר אתי . היה זה מר כהן . — איד נודע לך דבר בואנו ? — האלבנים , הזוכרים עוד את בקורכם הראשון , הודיעונו על כך . — בבקשה ממך , — אמר לאחר היסום קל , — רדו אלינו כולכמ , בי אורחינו אתם . ועוד דבר ! אם אפשר — בסך , עם הדגל העברי בראש . אין לך נ ? ושג איזו שמחה יגרום לנו הדבר . לקול חצוצרה הסתדר הגדוד על הרציף ; הדגלים הלאומיים בראש , אחריהם המחצרצים והמתופפים ואחריהם הגדוד הנאה . מה נפלא היה מראה הבית"רים האלה . " עברנו את הרחבה שבקרבת נמל דוראציו ופנינו לעבר הרחוב הראשי . פתאום — מכונית הדורה חוסמת את דרכנו . אדם רחב כתפיים קופץ מתוכה , רץ בחפזון לקראתי , מחבקני וקורא — ברוך בואכם ! עמדתי נדהם ולא ידעתי מה להשיב . הוא הרגיש במבוכתי והציג את עצמו : — אני הקונסול האיטלקי הכללי באלבניה . תמה אני כי לא הודיעוני מראש על בואכם . אז הבינותי . בדי לא להטות את תשומת לב הנאצים לבית"ר באוסטריה טרחנו משך כל הלילה וצבענו את חולצותינו בצבע שחור — ... איננו פשיסטים , אדוני , ואיננו איטלקים , אמרתי לקונסול . — ובכן מי אתם ? — בית"רים , נוער לאומי עברי . — עברים , גמגם המסכן , חזר למכוניתו ונעלם . עכשיו צעדנו ברחוב הראשי . על יד בית ממחר אחד עמדו אנשים ונשים ומחאו לנו כפיים . אלה היו יהודי דוראצ'ו . מר כהן הוליד אותנו אל הבכר הראשית והציג אותנו בפני ראש העיר . האלבנים קבלונו בסבר פנים יפות , הצדיעו לדגלים , ולשמחת היהודים לא היה קץ . מן הבכר הוליכונו לבית מםחרם . מלצרי בית הקפה הסמוך רצו הלוך ושוב וכל פעם חזרו עמוסים ספלי קפה תורכי , בקבוקי לימונדה ומיני מתיקה . לאחר שהטבנו את לבנו ולאחר השיחות והברכות נעלו היהודים את חנויותיהם ויחד עם נשיהם וטפם ליוונו לרחבת הנמל . שס נתבקשנו לשיר ולרקוד ולהצטלם עמהם . ושוב שירת "התקוד " , מעל סיפון האניה , ושוב מראה היהודים הבודדים בארץ נשכחת העומדים נרגשים ובוכים . הפלגנו . " השיירה הפליגה מאלבניה לארץ והורדה גם היא בחוף טנטורה ללא

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר