|
|
עמוד:943
נגד קו העצמאות של אצ"ל הקו של אברהם שטרן לעשות את אצ"ל עצמאי במדיניותו ובתעמולתו הביא להקמתו של העיתון באידיש 'די טאט' ' / המעש , / ' שיצא לאור בווארשה שלוש פעמים בשבוע מן ה 4 ו 938 . 7 . ו , ובעיתון יומי מן . 1939 . 4 . 18 עיתון זה הביא כתבות הרבה מארץ ישראל , בייחוד משל ד '' ר ייבין , דויד סיטון ( עניינים ערביים , ( תרגומי שירים משל א "צ גרינברג , תרגום ספרו של יערי פולסקין על ניל , " י ועיקרו ידיעות מוסברות על הנעשה בארץ ישראל , ובייחוד על פעולות אצ '' ל . בעיתון זה , שכאילו ביקש לדחות את העיתונות המיפלגתית והתחרה למעשה אף ב'מאמענט' היומון העממי , כמעט שלא נזכר שמו של ז'בוטינסקי , וכמעט לא נזכר שם הצ"ח או הצה"ר , ואף לא בית"ר ( חוץ מידיעות על פלוגות בית"ר בארץ ישראל . ( בו הובאו דברי ויכוח נגד אישי הסוכנות , שנזכרו בו ואף 'לדראון עולם ' , בקשר למזימותיהם נגד מדינה , ובעד פידיראציה פאן ערבית . עיתון זה הביא משידורי תחנת השידור של אצ"ל , ואף את מצע אצ"ל . לפי אותה מגמה הוקמה במה בלשון הפו לאנית 'יחזולימה ויזוולונה' ' / ירושלים המשוחררת , / ' ביטאון שיצא לאור כדו שבועון , למן ה , 1938 . 8 . 1 בין מפקד אצ"ל למצביא מכוח הערצתו של רזיאל לראש בית"ר , בא אף לכלל הערצת בית"ר , אלא שרזיאל לא נתן את דעתו לעבודת בית"ר בעולם , ולא העריך הערכה נכונה את מהותם של ה'תאים ' , ששטרן מבקש לזרוע בערים ובעיירות של גולה . אף לגבי יצריהם של כמה וכמה מעוזריו ופקודיו בארץ ובחו"ל טעה רזיאל טעויות פסיכולוגיות חמורות , שכן שקל את אנשיו במשקולת רמתו המוסרית והעילאית , שרק יחידי סגולה מגיעים אליה , כאילו היתה זו רמתו של כל מפקד באצ"ל , ואף של כל 'עסקן' באצ"ל . הצהרתו , הצהרת נאמנות ללא סייג , לראש בית"ר , ודאי היתה הצהרה נאמנה , אלא יותר משניתנה משמו של אצ '' ל היתה זו הצהרה אישית . אחר ההתייעצות בפאריס שהה רזיאל במדינות אחדות באירופה , ובייחוד בפולין . רזיאל עזב ( 1939 . 2 . 21 ) את וארשה והגיע באווירון ללוד למותרת . הוא היה אנוס להזדרז בנסיעתו , ולפיכך לא הספיק לסיים דברים שהתחיל בסידורם . בלוד עוכב במכס , וכשראה עצמו קרוב להיאסר , התחמק מהמקום והסתתר בפינת צריף בחסותו של גאפיר , ומשם הלך לתחנת מישמר הרכבת . אנשי המישמר חשדו בו ולקחוהו למותרת לבוש בגדי נוטר אל מושבה , לחקירה אצל מפקד ה'הגנה ' . מחשש שגורלו יהא כגורל אליהו ראפאפורט בחיפה שנתפס ועונה בידי שליחי ה'הגנה' ונמסר למישטרה , ניסה שוב להתחמק , ושוב הצליח . הגיע לתל אביב עם ערוב היום של . 1939 . 2 . 23 ללא דיחוי קרא לישיבת המיפקדה . ב 939 . 2 . 26 ו יצאה הפקודה , ולמורזרת היום — ( 1939 . 2 . 27 ) 'היום השחור' - היו פיגועים בשלוש הערים הגדולות ובמקומות אחרים , מיספר הנפגעים הערביים הגיע לעשרות . תגובת השילטונות הבריטיים היתה חריפה , ועשרות צה"רים ובית"רים נאסרו . מהדרכון המזוייף שנשאר במכס נלקחה תמונתו של דזיאל ( משופם , ( שנעשה איש נדרש למישטרה , שבל שים מתחקים לגלותו . כמותו היו אף שאר אנשי המיפקדה הידועים למישטרה מבוקשים . השפעת 'היום השחור' היתה ניכרת על ערבים ואף על בריטים ויהודים . רזיאל כתב למצביא ז'בוטינסקי : ' נעשו המעשים שלפי הודעת אדוני במיכתבו "שמו קץ לכיוון האנטי ציוני בחוגי הממשלה . '" בעקת התנאים הכלכליים והאישיים לא יכול רזיאל להיפנות לפיתתן הבעיות המרכזיות , שנדונו עם ז'בו טינסקי ובפגישה פאריס . בעקת התנאים הללו אף הקשר המיכתבי היה מעוכב , ולפיכך נעשו הדאגות בשילטון בית"ר חששות , והחששות נעשו חשדות , שרק לאחר זמן הוסברו והופגו מעט . יחסי האמון ההדדי שבין המצביא ז'בוטינסקי והמפקד הראשי רזיאל הוסיפו לעמוד באיתנותם . ( 2018 לזר , 'מיבצר עכר , . 113—110 ועל תנאי הכלא עי " ש , , 72—63 ועוד , והשווה אתימאיר , ריפורטדה של בחור ישיבה — ( 1946 ) ' , חיבור שהקדיש לאסירי ציון בכול אתר ואתר , בארץ ישראל , אריתריאה , ורוסיה הסובייטית . להפסיק את שביתת הרעב שלהם . תשובת הממשלה היתה : 'הממשלה תהא מוכנה להעביר את האסירים היהודיים לסביבה יהודית אחר שתמצא מקום מתאים לכך . הממשלה תשתדל למצוא מקום כזה . ובינתיים תעמיד הממשלה מכוניות משוריינות לרשות קרובי העצורים הבאים לבקרם . מכוניות אלו יסיעו את הקרובים מאחת הקריות בקירבת חיפה עד עכו , ומשם בחזרה . ... ואשר להארכת המעצרים , אין הממשלה מוכנה להיענות לדרישה לבטל את כל התארכות , אך היא תהיה מוכנה לעיין מחדש בתיקו של כל עצור זה או אחר' . 2018
|
|