|
|
עמוד:884
משמר הירדן במושבה הזעירה והנידחת במשמר הירדן ישבה פלוגת גיוס בית"רית זה שנים אחדות . הפלוגה הקטנה מילאה תפקיד בעידודם של תושבי המושבה ובשמירה עליה בשנות המאורעות . פעם בפעם עלתה תוכנית לעשות דבר להתיישבות בית"רית במקום או באיזור הקרוב ( מחניים , ( אלא שהמשאים והמתנים המרובים עם פיק"א לא נשאו פרי t a nt לאחר שנים אחדות נחתם ( ספטמבר ( 1938 חו זה חכירה עם פיק"א על 1576 דונאם - ברובם מאדמות מחניים . חלק מהשטח היה של מתיישבים שיצאו לשבת בשרון . בתנאים קשים ביותר החלו לפתח משק , ולעסוק בייחוד בגידול טאבאק . פלוגת ההתיישבות נקראה 'גלעד' . 1905 להתנגדות להתיישבות בית"רית נמצאו שותפים בשכ נים . כשהגיעו 20 בית"רים אל משמר הירדן ( ג ( 1938 . 9 . 1 לשקם בה נחלות מהנחות משנות דור , נמצאו שלושה מתושבי המקום - כמשוער ביוזמה בלתי ספונטאנית - שיצאו לקבול 'בשם איכרי המושבה' על ה'כיבוש' הבית"רי . הללו התנגדו למשא ומתן שבין בית"ר לבין פיק"א ולחתימת החוזה בעניין זה . הם דרשו מפיק"א 'אנשים קרובים לרוחנו , והם ציונים כלליים ב' . 1900 ' הבית"רים לא נתנו דעתם ( 1902 דויד שטרן , מחלקת הגיוס שלייד הנציבות בתל אביב , ביקש ( 1937 . 5 . 3 ) ממםיימי הגיוס מועמדים לאירגון החקלאי על אדמת עתלית ( וכן להתיישבות על אדמת פיק"א במשמר הירדן . ( ( 1903 טי' 'ספר בית"ר ' , ב , ; 322 מחנאי , 'נחלת ז'בוטינסקי , . 61—; 4 ' תוכנית 'מאנשייה' בטלה משום התמורה המדינית בצ'יכוסלובאקיה . ( 1904 עניין הכניסה למחניים , כפי ששוער , עלול היה להם תבך בסבכים רבים . עם זאת לא היה פיקפוק ביחס החיובי לתוכנית . הנציב ערי ז'בוטינסקי ביקש להבטיח שהכניסה למקום לא תיעשה כשהוא בחו"ל ( אפריל . ( 1936 ( 1 e 05 מחנאי , 'נחלת ז'בוטינטקי , ; 54—52 ' עבר הדני , 'מש מר הירדן . 230—221 , 215—213 ' , על ההסכם עם פיק"א התבטא ד"ר אלחנן אייגר , ש'לעולם יישאר חרות בתולדות בית"ר' ' ) דטר נייער וועג / . ( 1938 . 11 . 4 ( 1906 א"צ , , ( 1938 . 9 . 14 ) s 25 / 2091 במיכתב אל הנהלת הסוכנות הווכר שבאו בדרישה ובקשה אל פיק"א 'לא להכניס נ ; אנשי בית"ר למושבתנו , אלא אנשים בלתי מיפלגתיינז , ואנשים העומדים בשורת החזית בענייני ביטחון יחד אתנו . ' ' פלוגת בית"ר לא רצויה לנו ' , ו'בזה הננו לפרט לכם צעד ראשון של אנשים ביריונים העתידים לחיות אתנו חיי יום התיישבות היו מרובים ועקשניים . תוכניות בטלו קודם לתחילת הגשמתן , ותוכניות אחרות נתקיימו רק בחלק ורק על דרך הארעי . משלא הצליחו להשתלב כחלק מ'נהרייה' גופא , ניסו לשתף עצמם במשק חקלאי גדול ( משק ליברמאן , ( רכשו זיכיון לחפירת זיפזיף ושיירת גמלים להובלתו ; חכרו לתקופת שתי עונות את תחנת הניסיונות בעתלית ( התחנה החקלאית של אהרן אהרונסון וניל"י ) 1902 ומשום הפסד כספי גדול לקבוצת חברים קטנה עזבוה לאחר מחצית השנה ; ביקשו לשתף עצמם בתוכנית 'מאנשייה' בסמוך לעכו בכביש לצפת , שמתיישביה המיועדים היו צה"רים מצ'יכוסלובאקיה , ועוד . לתכלית ביצוע תוכנית של התיישבות הקים 'האירגון החקלאי' שמרכזו בנהרייה את האגודה ( לפי החוק העותומאני ) 'המצפן' . 1903 למטה ו המישמר במשמר הירדן שני בית"רים בשמירה במשמר הירדן בטור משמאל למעלה : הטראקטור והקומביין בשדות משמר הירדן
|
|