|
|
עמוד:853
על ההכשרה ההגנתית והימית ועל הביטחון - דיליון והלפרן ליאו בלה הביא מילואים לדין וחשבון שהגיש שילטון בית"ר לכינוס , ומסר על מאמצי השילטון בתחום האירגון ( אישור חוקת המיבנה , שיטת ביקורים בסניפים הארציים השונים , ביקורי ארבעה שליחים מארץ ישראל בארצות : פולאניה , לאטביה , אוסטריה , צ'ס"ר , יוגוסלאביה וליטא , שהביאו עמם מאווירת החזית וקירבו את בית"ר בגולה אל ארץ ישראל ; ליכוד הסניף באפריקה הדרומית , והקמת סניפים חדשים בשווייץ ובפורטוגאל ; חורבן הסניף באוסטריה , וקבלת ליגאליסאציה לעבודה ברומניה , ובתחומים אחרים . בדבריו ציין , שהמחלקה החשובה ביותר , המחלקה להכשרה הגנתית , לא היתה פעילה , משום שירמיהו הלפרן נדרש להנהיג את 'ברית החייל , ' ומשום חוסר תקציב להקמת בית הספר המרכזי להכשרה הגנתית . את הדין וחשבון על ההכשרה ההגנתית מסר קצין השילטון יחזקאל דיליון , שמאפריל 1936 שימש בתורת ממלא-מקום מנהל המחלקה . מחלקה זו ביקשה לשמור על הקיים , ואף דבר זה עלה לה בקושי רב , ועל צד האמת גילו תוצאות של מיפקד של מדריכים ירידה גדולה בכמות ובאיכות . ברוב הארצות בטלו המחלקות להכשרה הגנתית לייד הנציבויות , ואלו הוסיפו להתקיים רק בשתי ארצות בלבד . את תוכניתו של השילטון בתחום זה ראה דיליון , כדבר מובן מאליו , בהקמת בית הספר המרכזי למדריכים , שבכוחו ניתן יהיה לבצע תוכנית שלימה של פעולה בבית"ר בגולה . אותה תוכנית נדונה מלכתחילה להיות מצומצמת , ובמרומז ובעקיפין הקדים תשובה למייצגים דעות של אצ"ל בתחומה של בית"ר : ' יש להדגיש , שבית"ר בתורת תנועה חוקית בהחלט אינה עשויה ואינה צריכה לכלול בעבודתה בגולה תפקידים יותר מדי רחבים , שלא יינתנו להגשמה . איננו מזכירים בכוונה את השאלות הקשורות בחזית הארץ ישראלית , שאינן נכנסות לסמכותה הרשמית של בית"ר . מלכתחילה יש להצטמצם בתוכנית צנועה , שאולי לא תכשיר חיילים מוכנים לחזית , ונצטרך להסתפק בהכשרתו של טיפוס של פארטיזאן עברי . מטרה זו תושג על ידי הכשרה יסודית במובן הנפשי והמעשי . ' ברם לא נתכוון דיליון לצמצם את תוכניתה הקבועה של בית"ר בתחום ההכשרה ההגנתית . היפוכו של דבר : נתכוון להרחבתה , אבל לא עד כדי הפיכתה של בית"ר לצבא - שאינה אפשרית מבחינה מעשית . כבר בפתח דבריו ציין דיליון , שאם בכינוס בדאנציג התנהלה מילחמה כבדה בין שלוש ההכשרות התרבותית , המיקצועית ( או ה'חלוצית ( ' וההגנתית , ואם הכינוס בקראקוב עמד בסימן ויכוחים סוערים על אודות יחסי הגומלין שבין שתי ההכשרות r התרבותית וההגנתית , הרי 'הכינוס השלישי - נדמה לי - צריך לציין , שהכשרתה של בית"ר היא ההכשרה הצבאית . המינימום ההכרחי של העבודה התרבותית ההשכלתית ( קטן או גדול ) אינו יכול לשנות את אופיה הכללי של בית"ר - "צבא . " גם בית"ר בתורת בית ספר אינה אלא "בית ספר צבאי" . ' בהרצאה כוללת ועקרונית כאחד בא ירמיהו ה ל פ ר ן לעמוד על שאלת ביטחונו של העם העברי בעולם . הלפרן , שמאז ומתמיד ראה את שאלת הביטחון העברי באספקט רחב , מתוך תשומת לב מליאה אף לחזית הגלותית על גלגוליה השונים , ניסח מחדש את השקפותיו בהתאם לתנאים החדשים - 'במצב הקשה שבו נמצא עם ישראל , ולנוכח כוחו של השונא , שקם נגדנו כמעט בכול ארצות אירופה . ' הלפרן בא בדברים של אופטימיסט ואמונה ו י 'לא תמיד היהלומים בכתר בית"ר . בית"ר צריכה להכיל בקרבה את כל חוטי החשמל של השיחרור העברי . אני חולם , למשל , על יום כי יבוא וידברו על עברית בית"רית , סמל היופי בלשון , כשם שמדברים היום על אנגלית אוכספורדית . אין זו אמת , שמישהו מתוכנו תובע את הכתר . אולם ברחוב היהודי קיים תובע לכתר הראשי לאמור : אלוהים בחרני להיות המנהיג של העם העברי . זוהי בית"ר . אינה יכולה למלא תפקיד שני במעלה ואינה יכולה לעשות פשרות . אולי יש לזה צילצול מוזר , שתנועה ענייה כזו שלנו יש לה תביעות כאלה . אולם בהיסטוריה העברית יש דוגמא לכך : שמואל משח את דויד כשהיה עדיין ילד עני קטן , רועה צאן , חייל , והוא שר הרבה משום שבוודאי לא מצא את לחמו לשובע . מן הסתם לעגו לו רבים , וייתכן שהוא עצמו היה מהרהר לפרקים , אם אומנם יבוא היום ויהיה למלך על ישראל . אבל שאול הרגיש בו את המלך לעתיד ועל כן פחד כל כך מפניו . בית"ר מציגה את תביעתה לכתר , צנועה כעבד וגאה כאימ פיראטור . יוסיף לכם אלוהים כוח , שתהיו בעלי-כתפיים חזקות ולב בריא לשאת את הכתר הכבד , הבלתי נראה , עד שיבוא היום ותוכלו לשים אותו על ראשיכם . '
|
|