יהדות פולין במידרון

עמוד:813

יהדות פולין במידרון מצבם של יהודי פולין הלך ורע מבחינה חברתית ומבחינה כלכלית , ולא נראה כל סיכוי לשינוי באופק , לא ניתן להחזיר את גלגל התנופה שהביא את הפו לאנים לתפיסת העמדות הכלכליות של היהודים בע רים ובעיירות , ולא ניתן לכרסם באנטישמיות כשהיא עולה כפורחת בגרמאניה ובאזורים הגרמאניים . היחס הממשלתי ליהודים היה חדמשמעי : ניהול מדיניות חוץ ותכסיסנות של סדר ושיטה כלפי פנים , כדי לקדם את יציאתם של המוני יהודים אל מחוצה לגבולות המדינה . 1745 מתוך כך הגיעו הפולאנים להערכת מדיניותו של זאב ז'בוטינסקי , ונתנו בה אמון מרובה ביחס , ופעלו לפי מגמתה הן בהתערבויות בלונדון והן במועצת חבר הלאומים . עבודתה של בית"ר לא הופרעה , בייחוד שזכתה להכרה רשמית מליאה . עם זאת שמת הפולאנים על יחסים הדוקים עם מוסדות הסוכנות היהודית ונתנו את הדעת על קורקטיות מאכסימאלית כלפי בריטאניה האחראית למאנדאט . ביהדות פולין גופא , שלא נפתחו לפניה אפשרויות של יציאה , לא לאמריקה , ולא לארץ ישראל , ולא לארצות אחרות , נתחזקו הזרמים האנטי ציוניים וה בלתי ציוניים . הקומוניסט עשה שמות ביהדות פולין , ורק בית"ר נפגעה מעט מאוד ממכה קשה זו . מצד אחר חדרה ההתבוללות הלשונית למרכזים יהודיים מרובים , והחינוך העברי והלאומי נחלש מאוד . בבית"ר פולין על המוניה נשארו רובי חבריה הבוגרים — מן ה'אוצרון' - בלתי פעילים , ואף חברים פעילים לא עבדו בבית"ר עבודה שלימה . במחציתה הראשונה של שנת 937 ו עמדה הצ"ח ללא עיתון יומי , וקולו של ראש בית"ר כאילו נשתתק , ודומה היה שרק זעזוע יוציא את בית"ר מ'תרדמה' 746 י . שאלת הבוגרים , שנשארו בבית"ר ללא מעשה , וללא שלווה מבחינה אישית-כלכלית , נעשתה קשה בבית"ר מחודש לחודש , ובאין סרטיפיקאטים היה צפוי , שחלק מהם ( 1745 ביוני 1937 נאם הגיניראל ז'ליגובסקי במועדון סגור על הכורח שביציאת היהודים מפולין . אירגוני נוער פולאני ואירגונים פוליטיים במדינה דנו בנושא היהודים באותה מגמה ( עי' 'נזאמטנט . 6 . 21 ! . 6 . 17 ' , י . ( 1937 . 6 . 23 הפולאנים חששו מכול צימצום שבסיכויי יציאת היהודים מפולין , וב שנות המאורעות בארץ ישראל ראו את טצמם כעומדים בצד היהודים נגד הערבים . בחוגים המדיניים הפולאניים הושמעה הקריאה אל היהודים : 'קנו רובים מאתנו , ועלו על הערבים . ' הפולאנים לא נתלהבו מן ה'הבלגה ' , ודיברו טל הצורך בלקח ניסיוני לגבי המאבק על הזכויות בארץ ישראל . הערכת השילטונות ה 9 ולאניים , ואף העיתונות הפולאנית , היתה שמ דיניותו של ז'בוטינסקי עשויה להביא תוצאות גדולות . העי תון 'קורייר פוראנני' דיבר ב'עתיד ארץ ישראל השייך ל הצה"ר ולבית"ר ' , והזכיר את פלוגות הגיוס , ובכללן 'פלוגת הכותל' ' ) אונזער וועלט / . ( 1938 . 1 , 7 ( 1746 עי' דו"ח שלום רוזנפלד , שליח שילטון בית"ר . 0957 . 5 . 29 ) הוא ראה סיכוי של זגנזוט בפעולה בעניין 'טריבושיי' ( עליית 'אל על פי' של גלילי , ( והציע 'קווזבינאציה במידת מה מסוכנת , אבל יש בה כדי לתת תוכן לבוגרים ... הכשרה הגנתית לפי השיטה הא '' יית , בצורה קונםפיראטיבית ... דבר זה אינו קל ביותר , דורש זהירות וטאקט : ( וכאיל ! נתן צידוק להקמתם של 'תאים' — בחישנזטת ובאירגון בית"ריים דווקא . ( כן הציט ליצור קבוצות מיקצועיות , אופנוטנים , ראד יו , משוטטים , קלעים וכר . ברם אופייני מיכתבו של מרדכי כץ לשלום רוזנפלד ( 1937 . 7 . 6 ) ו 'בתנאים של היום אין כל אפשרות לחרוג , לעשות צעדים מכריעים . הסיבה פשוטה ! הטניות המנוולת ... כשהנציבות אינה יכולה אף להעביר חח ריס מחוסר הוצאות לדואר , כששליח השילטון מגיע לטור צ'ין ומוכרח משך שבוע "להרוויח" להוצאות הדרך לווארשה - אין כזה טעם לקבוע תוכניות גדולות ומקיפות . להיפך , זה עלול עוד להזיק . אנשינו עייפים מהבטחות שלא נתקיימו -,כל תוכנית שנשארת על גבי הנייר — מולידה ייאוש , אכזבה , ציניות . ' פרק צד עמידה איתנה בבית"ר בגולה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר