|
|
עמוד:698
הסתדרותהעובד ים הלאומית הע"ל היתה בקו העלייה הגדולה , כשהיא שואבת את רוב חבריה החדשים מן האוכלוסייה הוותיקה , "" ולאו דווקא מן העולים החדשים . בשנת 1936 עלה מיספר חברי הע"ל ( חוץ מתלויים ) ל 8000 » י . ( 1492 טי' להלן , פרק פג . ( 1495 ובכללם מן ההסתדרות 'הכללית / עי' אופיר , ( 1494 . 208 בשנת 16500 — 1939 חברים מאורגנים ב 26 סניפים ( מהם כ 3700 בכפר , 1230 בשמירה כנוטרים ושומרים , 626 בפלוגות הגיוס לבית"ר . ( לפי אומדן הסוכנות היו בהע '' ל תל אביב כ 3000 חבר ( מהם כ 700 פועלים ומחוסרי עבודה . השאר פקידים , בעלי מלאכה וכר , ( בחיפה — כ , 500 בירושלים — כ , 300 בפתח תקווה כ , 400 וכר . בתל אביב נתקיימה לישכה מאוחדת לחלוקת עבודה בין כל אירגוני הפועלים , והע"ל קיבלה . % 11 לשכות עבודה היו להט " ל אף בשאר הערים ובמושבות הגדולות . עי' דו"ח א . ורטהיים לאליעזר קפלן , 1938 . 1 . 24 ( א"צ , . ( s 9 / 1412 אחר משא ומתן ממושך בין הע " ל לבין 'אירגון העובדים המדינתיים' נחתם ( 1938 . 6 . 12 ) הסכם , שפתח בהדגשת עקרוני האידיאולוגיה : הקמת ניסיונות במשמר הירדן ובנהרייה גדוד גיוס לבית"ר בגליל התנהל לשיטתו , וכיוון שעניין החייאת הגליל היה קרוב ללב לא פסק מלבוא בתביעות אל המוסדות , ובייחוד לפיק"א , לסייע לגדוד במיפעל של התיישבות קבועה למסיימי הגיוס . ' על סף השנה השישית של קיום הפלוגות בגליל' פנה ( 1936 . 12 . 7 ) שוב ד"ר יוניצ'מאן בבקשה להנהלת פיק '' א בנושא ההתיישבות . תמציתו של התזכיר המ פורט שהגיש : 'התקווה היחידה של בוגרי גיוס אלה היתה התיישבות אינטנסיבית במשמר הירדן ... ששת חודשי הדמים בארץ = / מאורעות תרצ"ו / הוכיחו ליישוב כולו את הצורך החיוני בהכנסת אלמנט צעיר למושבות הקטנות בארץ , ובעיקר למושבה דוגמת משמר הירדן . ' ... לפיתוחה של משמר הירדן חתרה בית '' ר בגליל זה שנים אחדות , ורק לאחר שנים השיגה את מבוקשה . ניסיון של התיישבות קבע בנהרייה ניסה האירגון החקלאי של מסיימי הגיוס , שפעל במושבה החדשה הזאת . ישעיהו מחנאי שיגר ( 1938 . 1 . 19 ) תזכיר לקונ בנט הצ"ח בפראג ' rcr < והציע לרכוש שטח התיישבות של 300 תנאם לעשרים וחמש מישפחות , כשמחירו של הדונאם רק עשרים לא "י . הצעתו היתה , שהוועי דה תכיר בתוכנית ותטיל על המוסדות העולמיים לארגן מיפעל מיוחד . 100 דונאם נתכוון האירגון החקלאי לקנות בכוחות עצמו , 200 דונאם הציע לרכוש באמצעות מוסדות בצ'יכוסלובאקיה ואפריקה הדרו - מית . ( 1489 עי' 'ספר בית"ר ' , ב , , 333 על פנייתו של וייצמאן נגד מסירת חוות תל וזי לבית"ר . לבקשת סניף הע"ל בחיפה ( 1938 . 10 . 25 ) נענה המרכז בפאריס ( 1938 . 11 . 28 ) לתרום 20 לא"י , תוך כדי הדגשה , notre Association est absolument . apoiitique ( א"צ , . ( J 15 / 3973 מצער נזאוד , שלא ניתן לעשות שימוש מחקרי בארכיון העיקרי של פיק"א ( המצוי ענשיו באנגליה . ( ( 1490 ערי הכין תזכיר לפיק"א , וראש בית"ר כתב ( 1936 . 10 . 22 ) את הערותיו לג'ימי . ( 1491 מיכתבו לערי , . 1937 . 2 . 16 במשמר הירדן התייצבו לאחר שנה איכרים מן הצד השני של המיתרס : בית"ר אינה רצויה להם . הפניות לפיק"א בעניין יישוב מסיימי הגיוס בגליל היו תכופות . באמצע אוקטובר 1937 נוהל מו '' מ עם פיק"א בפאריס ( ראש בית"ר , הארי לוי , א . שניאורסון , ( ברם ללא תוצאות מיידיות . פיק '' א קפואה בשביל בית"ר לפיק"א , לחברה להתיישבות היהודים בא"י , מיסוד היק"א ובית רוטשילד , היו קשרים קבועים עם בית"ר ארץ ישראל , שבן פעלו מגוייסי בית"ר במושבותיה בגליל ובשומרון , וותיקי בית"ר תבעו ממנה לשתפם בתוכניותיה הקשות . הקשר עם פיק"א התנהל בפאריס מצד ראש בית '' ר וחבריו , ובחיפה - מצד הצה"ר ( ד"ר אברהם ויינשאל ) ונציבות בית"ר . בית"ר השתדלה בעניין קבלת שטחים להתיישבות במושבות הנטושות או המוזנחות , כגון תל חי , מחניים , עין זיתים , משמר הירדן , שוני , תל צור , עתלית , ועוד . בית"ר אף התעניינה באדמות התורן של פיק"א , וביותר לחצה , כאמור , על פיק"א בעניין הבטחת מקומה של בית"ר במיפעל החולה . מרובים וממושכים היו המשאות והמהנים , ורק מעט מן המעט יצא מהם . פיק '' א חששה , שבקשתם עם בית"ר תחרוג מאי פוליטיותה , ואילו למעשה נכנעה ללחץ האישים הסוכ גותיים , וכאמור לווייצמאן בעצמו , וקיימה במידה יתירה את הפוליטיקה הסוכנותית ביחס לבית"ר . 1489 בייחוד תבעה בית"ר הזדמנות להתיישבות בגליל , ופעלו למענה ד"ר לובוצקי ואף הנציב ערי ז'בו טינסקי , ( שהעדיף משק למען הפלוגות מפלוגות למען משק . ( 1490 ראש בית"ר הוטרד מדי פעם , ועצתו מפאריס היתה : 'מה שיש לעשות מכאן ייעשה . העיקר "לחץ" מארץ ישראל . ' הוא הציע להגיש בקשה אחר בקשה , ולשדל את האיכרים האוהדים לבקש את בית"ר כ'שכנים רצויים' . 1491
|
|