|
|
עמוד:684
' שרה א' בחוף המולדת בימים של מבוכה פוליטית ושל דאגה ביטחונית גדולה נתקיים ביקורה של 'שרה א' בארץ ישראל , והיה ביקור זה ניצנוץ של אור לרבים ביישוב , שקיוו לפריצת חומות של גיטו במולדת במחצם של גלי ( 1443 חוזר 20 מיום , 1937 , 7 , 27 ( 1444 מרשימות אלו פירסם בירחון הרוסי 'רוםקייה זא פיסקי . ' קנוט לא נימנה עם תנועת דבוטינסקי , אבל פסק : ' מה טובו בניו ישראל , בנים שיידעו בשעת הצורך להגן על כבודם ועל כבוד העם העברי . ' עי' הלפרן , 'תחיית הימאות העברית / . 133—130 ( 1445 הצוערים נתחייבו בהפקדת סכום כסף כדין תיירים 60 ) לא '' י . ( ד"ר אפריים ואשיץ בירושלים טיפל בדבר , ואף פנה אל מוולא מקום הזכיר הממשלה , מר י'עקובס : 'בושה וחרפה , אם למלח יהודי יש בחוף ארץ ישראל פחות זכויות משיש למלחי שאר האומות . ' פניותיו ופניות לורד סטרבולג'י בלונדון לא הועילו , וקירשנר הפקיד בקופת הממשלה סך 2700 לא"י . הלפרן , 'תחיית הימאות העברית . 132 ' , וילניצקי , מלת בית"רי בספינת סוחר בריטית , הופלה לרעה , שהיה היחיד שלא הורשה לרדת בנמל חיפה ' ) המדינה . ( 1936 . 12 . 8 ' , על ספינות באיטאליה , אחדים נסעו לבתי הוריהם , ואחדים ביקשו להשתתף בקורס המיוחד למכונאות ספינות . רק עכשיו ניתן לדון מעשית בתוכנית המחזור השלישי ונקבע מועד אחרון ( חדש ) לקבלת בקשות מועמדים . ( 1936 . 12 . 15 ) המחזור השלישי נדחתה פתיחתו עד ל . 1937 . 2 . 20 כשבעים תלמידים נתקבצו מארצות שונות , ועליהם הוטל מייד להתחיל בלימודי הלשון האיטאלקית וכן העברית . אף הוחל באימונים מעשיים , כגון קשרים ימיים , איתות ימי , שיעורי שחייה והצלה ( שיטת האימון בשחייה : התלמידים נקשרו בחבל , שלולאתו עברה תחת לבית שחיו של המתאמן . ( הלימודים התנהלו בסדירות לפי התוכנית , ברם לפי דרישות חמורות יותר . הלימודים עם העבודה המעשית נתמשכו בקורס זה עד לקייץ . 1938 משהגיע זמן תיכנונה של ההפלגה השלישית של 'שרה א' בימים , נתברר שהאיסור שהוחל על הספינה להיכנס לנמלים שמחוץ לאיטאליה היה בו מיכשול לקיו - מה של התוכנית המקורית על מסע אימונים ותעמולה במרחבי הים התיכון . ביצועה חייב החלפת דגל הספינה בדגל לא איטאלקי . לכתחילה נתכוונו להניף דגל פאנאמי , ומשלא ניתן הדבר , כיוון שלא היתה הספינה מיסחרית , פנה שילטון בית"ר בבקשה אל הממשלה הצרפתית . זו תבעה מינוי רב חובל צרפתי , וקשה היה למצוא לספינה קאפיטאן צרפתי . בינתיים ( מאי ( 1937 הובאה הספינה למיבדוק לגינואה , ושם נוקתה ניקוי יסודי , והוחלפו צירי המדחפים שלה . את הקאפיטאן הצרפתי חיפשו הלפרן עם פוסקו בעיר ניצה , ברם ללא הצלחה . הבקשה להחלפת הדגל היתה טעונה אישור , שאין בעליה חייבים שום חוב — פרוצידורה ביורוקראטית ארוכה . החובל אברהם בלאס מצא במארסייל את רב החובל ביאנקי , יליד קורסיקה , שלאחר 35 שנות שירות פרש לפנסיה . משניתן ( 1937 . 6 . 16 ) האישור להחלפת הדגל כבר היתה אפשרות לקיים את ההפלגה בפיקודו של ביאנקי . תוכנית מסעה של הספינה שונתה , וכללה ביקור בארץ ישראל . התלמידים יצאו מצ'יביטאווקיה ברכבת לגינואה , ומשם הפליגו ( 1937 . 8 . 18 ) בדרך לחיפה . מסע זה עורר התלהבות בלתי רגילה בלבות התלמידים . פוסקו נשא דברי אזהרה לתלמידים ובירכם לדרכם : 'הים נושא אתכם אל המולדת המצויה בלבכם , אם כי מעולם לא היכרתם אותה , ומקרב אתכם אל הארץ שאבותיכם הקדמונים אנוסים היו לעוזבה ויצאו לנדודיהם בעולם . זה הים נותן לכם אפשרות לשוב לארץ האבות , זה הים הנוגע בכול חופי תבל ומאחד את העמים על גזעיהם ולשונותיהם השונים , ונושא להם שלום ועבודה , שלום ואחווה ' . ארבעה עשר יום ארך המסע לחיפה , אליה הגיעו , אחר שהות קצרה בלימאסול , ונתקבלו ( 1937 . 9 . 1 ) בציפייה ובשימחה מרובה . בהפלגה שותף יחזקאל דיליון , שיצא ( 1937 . 7 . 29 ) מלונדון לגינואה , אחר שהוחל בריכוז בקשות למחזור הרביעי של בית הספר . " בהפלגה הגדולה שותף הד"ר ארתור יוסף הברשטרייט הבית"רי מפולין , כרופא הספינה , והאחראי לעזרה ראשונה והיגיינה . הרופא ליווה את הספינה בכול הפלגותיה עד לסיום מסעה , ועמד עם הצוות והתל מידים בכול הסערות והסכנות שבהן נתקלו . באחת הסערות ניתח אחד התלמידים שנפצע קשה . עם המפליגים בספינה נמנה המשורר היהודי הרוסי דויד קנוט , שנרשם בה כמלח מסוג ב ' . הוא נהג לשבת על חרטום הספינה ולרשום רשימות בפינקסו . 1 * 14 להפלגה נצטרפה אף רעייתו של ירמיהו , היא רחל הלפרן . אווירה של התרגשות אפפה את כל הספינה בדרכה לחוף , וככול שהתקרבה הספינה גברה ההתרגשות יותר . רובם המכריע של הנוסעים נסעו בבחינת 'עולי רגל' שבאים לביקורם הראשון בחייהם למולדתם הקדושה . 445 י
|
|