תזכירו הדוקומנטארי של ד"ר סינאטור

עמוד:601

תזכירו הדוקומנטארי של ד " ר סינאטור בסתיו 1936 נודע דבר תזכירו הפנימי של ד " ר ותר דויד סינאטור אל בן גוריון בנושא אי הסדרים שבמישרדים הא"יים . מאבקו של סינאטור ( ה'בלתי ציוני' בסוכנות ) בקורופציה שפשתה במישרדים הא"יים היה בבחינת מאבק דון קישוטי רב ותק . 1213 בהצ '' ח חשדו , שמסירת הדוקומנט הסודי של סינאטור לאיש חיצוני לא היתה מיקרה או טעות . 1214 סינאטור לא היה מסוגל עוד 'לשאת על מצפונו' את מעשי העוול הנעשים באיצטלה של סדר מטעם ההס ( 1212 א"צ , . s 6 / 3095 ( 1213 עי' 'ספר בית '' ר ' , ב , . 370—369 סינאטור לא פסק מלהתריע והירבה בפניות למישרדים א"ייס שונים ; לנזישרד הא"י בקראקוב ( 1936 . 10 . 5 ) בעניין מינוי שופט חוקר למעילות ' ) המצב הרציני בעלייה ובייחוד המילחמה נגד מעילות בכול צורותיהן מחייב שמוםדותינו יימנעו מסיכסוכים פנימיים . ( ' שנו קבל על חתונות פיקטיביות ; למישרד האיי בווארשה ( יו"ר ביה'ד ) ( 1936 . 10 . 18 ) בעניין 'פוטלי ציון' בלודז ; ' ושוב לנזישרד בקראקוב — ( 1936 . 10 . 25 ) שלילת זכות קולקטיבית מהסתדרות 'החלוץ המדינתי' לתקופת שנה על שום זיופים . א"צ , . s 6 / 750 ; s 6 / 742 על חיסול עסקי תיירות , טי"ש , . s 6 / 2916 ועי' מיכתבי םינאטור בעניין תשלומים שקיבלו הסתדרויות 'החלוץ' ו'דת ועבודה' ( פברואר — 1937 א"צ , ;( s 6 / 2871 התנגדותו למתן הלוואה ל מיפלגת המדינה' לחי סול חובותיה בקשר לעסקיה ברישיונות עלייה — 1937 . 3 . 7 ) א"צ , . ( s 6 / 3138 ( 1211 התזכיר הגיע לידי שמואל כץ , מנחל לישכחו של מיכאל השכל , נציג אפריקה הדרומית בירושלים . איש בעל קשרים עם הסוכנות הוא שהביא את התזכיר , ומסתבר מתוך כוונה בתרה שייעשה לפירםומו . עי' כץ , 'יום האש . 31 ' , פניות אל אישי הממשלה הבריטית הפעולה האינטנסיבית של הצ"ח להביא את דבר הקיפוח בתחום העלייה אל אישים בממשלה ובפאר לאמנט הבריטי לא נשארה בלא השפעה , אלא שתוצ אותיה המעשיות הישירות היו אפסיות . פעולת הצ"ח כלפי חוץ בנושא העלייה הדאיגה מאוד את אנשי הסוכנות בלונדון , ועל כל פנים העמידה אותם במבו כה , 1210 ויש לשער , שכול הצדדים היו מעדיפים מצי את איזה מודוס לשכך על ידו את הרוחות . התשובה הבריטית הרשמית יכלה להיות רק אחת : היא לא תכריע בין הצדדים המדיינים על סרטיפיקאטים . לא היה זה עניינם של הבריטים לפגוע ביוקרתה של הסוכנות בתחום פעולתה הפנימי . ואומנם השיב ( 1936 . 5 . 27 ) המזכיר הכללי של ממשלת א"י , הותורן הול , לאברהם אברהמס ( הצ"ח ) את תשובתו , שהוכנה בלונדון , והיא שאין הממשלה הבריטית מרכיבה את המישרדים הא"יים , ולא מתערבת בחלוקה . הממשלה מכירה בסוכנות היהודית , ואילו להצ"ח שאינה חלק מהסוכנות היהודית , אץ 'מעמד' ' ) סטאטוס . ( ' פעולת ההסבר הרחבה , בראיונות אישיים , בתזכירים ובפיר סומים nmn ret כמעט לשווא , שהרי היו רבי הממשלה מעוניינים מתחילה לסייע לסוכנות היהודית , כסוכנות שלהם , ולהכשיל מתחילה את התפתחותה של הצ"ח כגורם מדיני , כלכלי וצבאי . משהגיעו מישלוחי הבקשות הישירות אל הקונסולים הבריטיים ניתנו ( 1936 . 6 . 24 ) הוראות הממשלה ( לזאג רב , פראג , קובנה , ואולי עוד קונסולים , ( שיש להשיב על כל בקשה אינדיבידואלית בשלילה . ברם בשיחה של איש המישרד הא"י עם הקונסול בווארשה הוסבר , שאץ מצד הסוכנות פקודה כללית לאסור על עליית בית"רים . 1212 לנושא זה חזר אברהמס , בשם נשיאות הצ"ח , בפניותיו הרשמיות , שבהן מחה על מעמד של חוסר מעמד בעניין העלייה . 'כל גוף יש לו מעמד להגן על קורבנותיו' כתב ( 1936 . 8 . 11 ) לשר המושבות במיכתב של מחאה חוזרת על שימוש לרעה שנעשה בחלוקת הסרטיפיקאטים . השר הקודם ( תומאס ) הבטיח לתת ' תשובה סבירה / ואילו סירוב לעיין בזכויות לפי תביעת הצ"ח אינו בגדר 'תשובה סבירה . ' ( 1209 עי' 'ספר בית"ר ' , ב , ( 1210 . 431—428 אף וייצמאן שאל בעניין , וםינאטור הסביר ( 1936 . 4 . 27 ) לו , שניתנו סרטיפיקאטים לבית"רים בודדים , אלא שבפולין סירבו הבית"רים לקבלם ( א"צ , . ( s 6 / 3095 ( 1211 מכובדת ועניינית כאחד היתה חוברתו של ש . לאנד מאן Great Britain , the Jews and Palestine : ( מארס IT . ( 1936 דנה במהותו של הביית הלאומי , בעקרונות הצ"ח , ובנושא המועצה המחוקקת . זו נסתייעה בדברי וג'בוד ' ) טיימס . ( 1936 . 1 . 3 ' , מ , " ז תצלומי ? c . o . 733 / 303 / 75318 ך » ר ב . אקצין דן בשאלה בראיונו בחישרד המושבות . ( 1936 . 6 . 7 ) בית"ר , שמאז סתיו 1933 קופחה בעליית חלוציה , לא היתה מסוגלת , ואף לא היתה צריכה , לקיים את מערכת ה'הכשרה' שלה בהיקף מלא . מצד החברים לא היה כמעט טעם מעשי לצאת ל'הכשרה , ' שאין עמה כלל סיכוי עלייה , ואף מצד המיפקדות לא היתה עוד להיטות ליזום 'הכשרות' או להרחיבן . ה'הכשרה' של בית"ר נצטמצמה במידה מרובה , ברם מוסדות ה'הכשרה' המרכזיים שלה , כגון בתיה"ס והחוות החק לאיים בפולין , בלאטביה וברומניה ועוד פעלו לפי תק נם המלא , או כמעט המלא . 1209

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר