|
|
עמוד:528
מרדכי כץ - מזכיר השילטון עם כינונו של השילטון החדש לבית"ר נעשה ברור , שבגדר כורח הוא לאתנו סביב מזכירות חדשה ופ עילה , שכן מאז יצא לובוצקי מפאריס לא שימש עוד איש בתפקידו אלא באורח ארעי . עם יציאתו של הלפרן לעבודה במטה 'ברית החייל' בפאריס , כמישנה למצביא ( דצמבר , ( 1935 ועם נסיעתו של רחוב לארץ ישראל , נעשה דוחק ביותר דבר מינויו של מזכיר ראשי לשילטון , וזאת בייחוד שנגזר על ראש בית"ר להתמסר יותר מקודם לעבודה מדינית צרופה . בדצמבר כבר היתה ההחלטה מוכרעת להעביר את השילטון ללונדון , אלא שההעברה לא ניתנה לביצוע מייד משום חסרון אמצעים . רק במארס 1936 נסע רוזוב לשם , כדי להשלים את ההכנות להעברה . בתקופת הביניים שבין ההכרעה להעברה לבין ההעברה למעשה היה קושי רב בניהול העבודה הסדירה , ובוודאי נמנעה יוזמה חדשה . כבר ביאנואר נקרא מקובנה לבוא לעבודה בשילטון מרדכי כץ , מראשוני בית"ר , מי שהיה נציב בליטא ונודע כאיש הדבק במשימותיו עד תומן . כץ הניח מישרתו בקובנה , אלא שבמשך חודשיים לא הוזמן למלא תפקידו , מחוסר תקציב לשילטון . עם כניסתו לתפקיד באו לשילטון ימים של מינהל מרכזי ואף עצמאי , יעיל ואף עירני , על אפה של הדלות החומרית . כץ היה מסוגל לקבל על עצמו הכרעות בעניינים גדולים וקשים , והיה מוסמך לנסח על דעתו את תגו בותיו בענייני השעה - בפקודות ובחוזרים רשמיים , ואת פניותיו אל המחנה ואל הנוער העברי בכלל - בכרתים רשמיים . רמבה , האיש 'אשר על התרבות ' , הוסיף לגלות את מידת מרצו המרובה בזירוזה של הפעילות הרוחנית בבית"ר ובקביעת מתכונת מינימום ל'הכשרה התר בותית' בבית"ר . תוך כדי כך עודד את אירגונם של קורסים למדריכים , אירגונן של סיפריות , והוצאתה של עיתונות בית '' רית . רמבה הטיל על עצמו עבודת הוראה והדרכה במחנות קייץ . בתנאים חומריים קשים ביותר פעל שילטון בית"ר בפאריס בייחוד בתחום התרבותי . רמבה גחן עצמו כולו לעשות להעלאת רמתה התרבותית של בית"ר , ולא חשש לשוב ולדוש בנושא הקשה בגלות , הוא נושא העיבתר . לפי החלטת השילטון נקבע שיום י"א באדר תרצ"ו יהא יומן של הבחינות בעברית לכול הבית"רים הטעונים בחינה בכול סניפי בית"ר הפזורים בעולם . השילטון אישר את ההצעה לקיים תערוכה עולמית לבית"ר , תערוכה שתציג באופן פלאסטי , בחומר ציורי וסטאטיסטי ובממדים נרחבים פרקים בתולדות הציו נות ובית"ר ופרקים בהווה של עם ישראל . 991 רמבה ניסה לעשות להגשמת הרעיון הזה , אלא שהתמורות המדיניות בגולה ובארץ ישראל הפריעו לפתוח למעשה באירגון תערוכה כזאת , שאף מהצד החומרי לא ניתן לבצעה כראוי . אף רעיון אחר , לכאורה קל , לא ניתן לביצוע מעשי . רמבה הכריז על התחרות בכתיבת סיפורים ( לכול היותר 500 שורה הסיפור ) על נושאים בית"ריים , שהעשרים הטובים שבהם יידפסו בספר 'גלעד ' . מסתבר , שלא הגיעו הרבה סיפורים מובחרים לתחרות זו . לסוף שנת 1935 ובמחצית הראשונה של שנת 1936 עשה השילטון - בייחוד מכוחו של רמבה - להגברת פעולתו המו"לית שלו ושל נציבויות בית"ר . גדולות היו התוכניות , ולא כולן נתממשו , 993 ברם המאמץ התרבותי נשא פיחת , ונושאים בית"ריים עקרוניים ומעשיים עובדו ונוסחו לא רק בלשונות עברית ואידיש , אלא אף בלשונות פולאנית , גרמאנית , אנגלית , בול גארית , סרבית , ואף הונגארית . שליחות טובה עשה הבולטין של השילטון 'הגשר ' , שדן במיוחד בענייני ארץ ישראל , ונועד לגשור את הגולה עם בעיות הארץ והגיוס הבית '' רי . יחזקאל דיליון המשיך בקו של ירמיהו הלפרן בתחום ההכשרה ההגנתית , ובייחוד בימאות . ( 989 עי' גילוי דעת הצ '' ח , 'הירדן , , 1935 . 10 . 21 ' ועי '' ש , מא מריס י . קורלאנד ( המכבי על פרשת דרכים , ;( 1935 . 10 . 2 י . שכטמאן ( לקראת תנועת ספורט לאומית , ;( 1935 . 10 . 8 ליפא לוויית ! ( טל המכבי הצעיר ,. 12 . 6 — . ( 1935 . 12 . 8 דבוטינסקי דן בנושא במאמר מיוחד ' ) מאמענט ; 1935 . 12 . 4 ' , 'הירדן . ( 1935 . 12 . 8 ' , ( 990 גני' 'המדינה / ( 991 . 1935 . 11 . 26 עי '' ש , 1935 . 11 . 12 ( הצעת ח . מרחביה ( 992 . ( חוזר מחלקת הכשרה תרבותית , 42 מיום ( 993 . 1935 . 12 . 4 לא היה סיפק לממש את התוכנית לערוך ספר צופיות ל'נשרינו' ( אוטו זיידמאן . ( אצ '' ל , ראתה את החלטות הוועידה בברנו בהחלטות סוטות מעקרונות היסוד של 'מכבי ' . אחר אותה ועידה הודיעה הצ '' רז , שחברי הצ '' ח לא יהיו עוד חברים ב'מכבי' . 988
|
|