|
|
עמוד:11
את המרירות שמעורר היחס הזה בלב היהודים אפשר למדוד אן ורק לאור מצוקת הבלהות היהודית בכל אירופה המזרחית ממרכזית . באזור הזה , אזור האנטישמיות החריפה והברונית כאחת , שילמו היהודים עד עתה בסבלות אנוש מחיר גדול לאין ערוך מן הצ'כים וגדול בהרבה מן הפולנים , אבל רוב בטאוני העתונות הבריטית כמעט שאין מזכירים את אסונם : נכונותם הנלהבת לשרות צדקת ענינם , יסורי התופת שלהם — "אינם בנמצא על המפה" — בתכלית הפשטות . המדינאים הבריטיים נוהגים לדון על מטרות המלחמה שלהם , מבלי להזכיר את הבעיה היהודית בכלל . יותר משהיחס הזה מזיק מבחינה יהודית , הרי הוא בלתי מחוכם מבחינה כללית . הוא מתעלם מן העובדה' שמורסת הנאציזם ניזונה , בראש ובראשונה , משנאת ישראל , ואלמלא המזון הזה , לא היתד . פושה ומגיעה לגמר בשלותה במדד . שכזו,- ושכל ניתוח , שלא יעקור את עצם שרשיה של האנטישמיות — תרופת אליל הוא . במקרים הבלתי שכיחים , כאשר נזכרים מדינאי בנות הברית , כי הבעיר . היהודית קיימת , הם מרמזים סתומות לשיווי זכויות כללי באירופה המזרחית המרכזית העתידה להתכונן , ואשר תיהפך דמוקרטית עקב הנצחון שתנחלנה בנות הברית . רק אחד מהם , סיר ארצ'יבאלד סינקלר , היה לו האומץ לעת עתה להזהיר את היהודים בפומבי , שגם לאחר הנצחון אי אפשר יה ה להבטיח את השויון הזה בטחון של ממש ! והדברים שאמר הוא בפומבי — ודאי שאחרים מבינים אותם , בשבתם בחדרי חדרים . אין ספק , שהחלטתם היא כנה — להכניס את ההודאה בשויון היהודים לתוך החוזים וחוקות המדינות ! אבל שויון אמתי בשביל היהודים באזור השואה הזה — אם לא תבוא יציאת " מצרים" גדולה , אשר תקל על המצב — נידון להשאר מקםם שוא ! איבה שפוכה , חרם והרעבה , ביחד עם איום במעשי אלמות , האורב תמיד
|
|