|
|
עמוד:143
בית ספרלמדריכים קבוצה של חברים פעילים , שקשה להגדיר את מגוחך לתת חנינה לאנשים , שיצאו זכאים . על הפרירוגאטיבה העליונה של הצה"ר עמד בונפלד : 'אני מבין דיקטאטורה ב"ברית , " אבל אני שולל את הדיקטאטורה של המפקד הראשי במרכז ובהצה"ר . המפקד הראשי נתמנה על ידינו וכול הזכויות - מקורן בהצה"ר ובמוסדותיה העליונים . המפקד הראשי אפשר הוא מומחה בעניינים צבאיים וסידוריים , אולם ב"ברית" יש צד פוליטי רוחני , וכאן הדעה המכרעת דעת הצה"ר ' . 'הצה"ר אחראית ל"ברית , " ולא להיפך ' . ' ארבר אחראי ל"ברית" כלפי הצה"ר , והצה"ר אחראית לה כלפי חוץ . אינני מרוצה מהמישפט הצבאי ופסק דינו , אולם פסק הדין הוצא ועל ארבר היה למסור את העניין למישפט חדש ולא לבטלו ' . גפשטיין ראה את המצב באור אחר : ' מישטר צבאי חמור נחוץ כעת ב"ברית . '' אני נגד ועדה אזרחית , ובעד ועדה תרבותית . אומנם ' בסמכות הוועד המרכזי להתערב בכול ענייני ה"ברית . . . " העבודה התרבותית צריכה להיות מצומצמת . העיקר - מישמעת חזקה . על ארבר לשמור על החלטות הצה"ר ' . עמדה זו ניסח ביתר בהירות הד"ר יעקב ויינשאל : 'אסור להכניס ל"ברית" מוסדות פרטיים , בלתי צבאיים . חברי המרכז יכולים ללכת לעבוד בתור קציני המחלקות ולהיכנע לכול הסדרים הפנימיים ב"ברית . "' ויינשאל ראה את פקודתו של ארבר כנכונה , שהרי 'אי אפשר לחלק את חברי ה"ברית" לריביזיוניסטים ולבלתי ריביזיוניסטים . לפי דבריו של ז'בוטינסקי בעניינים יש רשות למפקד הראשי לתת פקודות שונות . ברשותנו לתת לארבר עצות בענייני הסידור הפנימי , אולם הוא רשאי שלא לקבלן . הוא אחראי כלפי הוועידה' ( של הצה"ר . ( ברוך ויינשטיין סבר , שארבר חייב היה ליטול עצה מהוועד המרכזי : 'לחברי הצה"ר העובדים ב"ברית" יש נתינות כפולה , ובשטח הנתינות ה"ריביזיוניסטית" נכנעים אך ורק להצה"ר ' . ויינשטיין ראה את המצב כ'מחלה אורגאנית ' , ולפיכך תבע את הקמת הקוליגיה האזרחית - 'ליצור ביקורת פוליטית בשמ הצה '' ר ' . 'יש סכנה גדולה של ניתוק ה"ברית * מחצה" ר . ' בדיון על ההצעות השונות נתקבלה הצעתו של וייגשאל , שכול הפקודות יישלחו בהעתקות לוועד המרכזי , ושפקודות פוליטיות ידונו קודמ בוועד זה , וכן נתקבלה הצעתו של ויינשטיין , שהוועד המרכזי 'הוא המוסד העליון בשאלות פוליטיות , חברתיות ותרבותיות של ה"הברית , '" ועוד נתקבלה הצעתו של גפשטיין לקבל את דעתו של הוועד בפאריס בנושא זה . הוועד המרכזי אף חזר ( 1928 . 8 . 5 ) לעניין הווע דה לבירורן של הסמכויות . כך מזדקרת לעיין ? שליטתה' של הצה '' ר בארץ ישראל על בית"ר . הצה"ר תבעה לעצמה לא רק מרות עליונה , לא רק הבטחת השפעתה בענייני תוכנית העבודה ויחסי חוץ , אלא אף זכות התערבות בענייני פנים ומינהל . ועד הצה"ר שם את עצמו ערכאה עליונה לעירעורים על החלטות בית"ר , אף ביחס לענייני מישמעת של חברים . הקשר ההדוק עם ברית הצה"ר , יוזמת בית"ר בארץ ישראל , עדיין לא היה בו כדי להכריע בעניין אופייה הלאומי הכללי של בית"ר . עם כינונה של בית"ר בראשון לציון ונס ציונה הוכרזו ( 1928 . 9 . 26 ) ארבעת העקרונות הריביזיוניס טיים של בית"ר : מדינה עברית , הגנה עברית , עבודה עברית , שפה עברית , ואף הודגש , ש'כלפי חוץ בית"ר הינה הסתדרות פעילה העומדת על הגנת הכבוד והעניינים של העם העברי , והפעו לות המדיניות שתעסוק בהן צריכות להיות בלתי מיפלגתיות , מועילות לעם העברי , בהתאם לרעיון התנועה הלאומית ' , שהרי בית"ר היא 'הסתדרות לאומית פוליטית מדינית , חינוכית , צבאית , ובלתי מיפלגתית בהחלט , ומתעסקת רק בפוליטיקה של מאשטאב / קנה-מידה / מדיני ' . הניסוח שאינו מהוקצע דיו מובן לגמרי , ומגמתו מוחלטת .
|
|