|
|
עמוד:37
ממעיין השירה העברית בית"ר לא פתחה את דרכה באידיאולוגיה חדשה , וחידושה הגדול לא היה בעקרונות ובמצעים — עניין למיפלגה מדינית — אלא בייחוד ברוח החדשה שנשאה בכנפיה בשביל הנוער העברי . היתה זו רוח של סער נעורים , אמונה בעתיד העם , אהבת העם , ונכונות להקריב קורבנות למען תקומת מדינתו . בית"ר הביאה אקלים חדש אל המחנה הציוני , שמשום קיפאונו ראה את בית"ר לא אחת כרוח פרצים , אם לא גרוע מזה . לאקלים האמונה והביטחון באה בית"ר מכוחה של ההיסטוריה הישראלית , מכוחה של צרת היהודים הדוחפת להעפלה חדשה , מכוחה של תרבות ישראל המשוועת להמשך מלא , מכוחה של הסיפרות העברית הישנה והחדשה , בנוסף להשפעתם של לקח השתחררותם של עמים ושל פרקי ההיסטוריה והסיפרות של העמים השואפים לתחייתם וזוכים לה - כעמי הבאלקאן , כעם פולין עם הביניים בין הגדולים כעמי הבאלטיקום הקטנים . אחימאיר ביקש פעמים אחדות להזכיר את המעיין הסיפרותי ממנו שאבו הבית"רים את רוחם ( ודבריו מובאים במקומם , ( ובכלל המורשת הרוחנית של בית"ר מנה אף את יל"ג וברדי צ'בסקי , המרדנים , ואף את נורדאו , איש המשא הנבואי הזועם . ברם יותר מכול זיעזעו נימים מל בבות המשוררים העבריים , משוררי התחייה , ( שאף אותם הזכיר כמובן אחימאיר בכלל מורשת בית"ר . ( פרקי שירה עברית לירית מלהבת היו מדוקלמים בבית"ר אף בימות חול , ואילו בימי מועד היו המ צויינים בכושר הדיקלום מביאים עילוי באווירת המתוועדים לחגיגה או לנשף ומשפיעים בקריאתם על חברים ואורחים . פרקי השירה , שהיו להם מנגינות , היו מושרים מפיות יחידים וציבור במועדונים , בטיולים ובמחנות — דבר יום ביומו , והם הם — יותר מכול , אולי חוץ מריקודי העם המגיעים עד לסיחרור , — שעשו את האווירה בבית"ר ומילאוה ארומאט חריף של אידיאליסט של גבורה . ב י א ל י ק , שלא 'בז ליום קטנות , ' מסוגל היה למשוך לבות בית"רים רק בחלק משיריו . אומנם אף 'תחזקנה' הושר ברבים , ברם שלא כבהס תדרויות אחרות לא שימש הימנון . כמה משירי ציון ומשירי העם שלו היו ידועים בעל פה לרבים , ומקובלים אף בבית"ר כבשאר הסתדרויות הנוער . שיריו 'מתי מדבר האחרונים , ' 'אכן חציר העם' היו מדוקלמים , ושיר מושר ומעורר היה 'למת זכות רוחנית גדולה עמדה לו ל'ראזסבייט' הרוסי בגילגוליו הברליני והפאריסאי , שבהם פירסם ז'בוטינסקי את מאמריו קבע . גיליונות ה'ראזסבייט' העטופים כחול היו מגיעים לבתי האינטליגנציה היהודית הרוסית שבמערב אירופה , ובמידה מסויימת — אף לבתים של יהו דים , שהיתה להם אסכולה רוסית , והגרים מכבר או מחדש בפולין , בארצות הבאלטיות , בביסי ראביה , ועוד . אף השם 'השחר' להסתדרות הנוער בפולין ניתן על פי ה'ראזסבייט / כשם שעל פיו נקראו בפולין אף הסתדרויות נוער וסטודנטים , בשמות PRZEDSWIT או JUTRZENKA וכולן כרוכות אחר הרעיונות של זאב ז'בוטינסקי . השפעת יתר היתה ל'ראזסבייט' הפאריסאי , שנתחדש ב 2 . 25 ו , 1924 . לאחר הפסקה של 7 חודשים . בנובמבר אותה שנה נתארגנה הלישכה המיפלג תית בפאריס , וה'ראזסבייט' החל נושא את שמו של ז'בוטינסקי בראשו . בקנני לאטביה , בייחוד , היו עוסקים לא רק בהפ צת ה'ראזסבייט , ' אלא אף בלימודו , שכן היתה הקריאה בו דבר חוק בקבוצות שונות . ואומנם היה בעיתון שבועי זה כדי לספק מזון תחני ואידיאי לנפשות הצמאות לשמוע את קולה של ציון המתעוררת .
|
|