|
|
עמוד:18
לעשות את עצמה , על כל סניפיה ברחבי עולם , בחינת בית ספר , ואף לקבוע לבית ספר זה תוכ - נית מינימום קבועה ומחייבת , ואילו החברים באו אליה לרצונם , אחד אחד וגילו , אחד אחד וידיעותיו ביהדות , בלשון העברית , ביחסו לתוכנית של עבודה רוחנית וכללית , אחד אחד מחוגים שונים ומשונים , מתרבויות שונות וזרות , — ומהם ללא כל הכנה מוקדמת וללא הבנה ברורה במהות דרכה — וממילא לא היה אפילו בתוכנית הטובה ביותר כדי לשמש הרבה יותר מסתם סכימה מופשטת בזמנים ובמקומות הרבה . בית"ר ביקשה לעשות את שורותיה צבא , ושוב : החופש לבוא או לא לבוא לבית" ר , וכן הכניסה אל בית"ר בגילים שונים ובתנאים שונים , מן הקצה אל הקצה , לא הניחו לבית" ר העולמית והגדולה למלא את תפקידה זה בחינת תפקיד ממלכתי שלם . לא יכלה בית"ר ליטול את חבריה לרשותה הגמורה לתקופות של הכשרה ארוכות , להחזיק בהם החזקה מליאה , ולתת להם לתקופות אלו - את 'הצבא' שלהם ושלה . והוא הדבר בהכשרה המיקצועית , ואף בהכשרה החקלאית , שלא יכלה לבצען בדרך ממלכתית , ואנוסה היתה — כרגיל בכול ההסתדרויות החלוציות , והן עשירות ביחס , לעשות את החלוצים גופם שותפים כלכליים , המפרנסים בעצמם את ה'הכשרה' של תנועתם . והוא הדבר בפלוגות העבודה והגיוס של בית"ר - כשהחבר נדרש למאכסימום של מאמץ , נכונות , ניידות , והוא עצמו חייב להיות המכלכל בעבודת יומו את התנדבותו - את שירותו - את הצבא שלו , את הגיוס על כל מיפעלות הגיוסאלה הקשיים היו גלומים בחובה של התנועה , שחייבה ממלכתיות בדרך למדינה , שעם שהכירה במהותה האזרחית של הציונות , עמדה בתוקף על התנדבות מליאה שאינה נופלת מחובה מליאה , אלא שלא היה בכוחה להיות ממלכתית קודם-לממלכה , בהעדרם של מיסגרות ותקציבים ממלכתיים , ובחסרון אמצעים חומריים — חוץ מן האמצעים שהעמידו לרשותה החברים המת נדבים גופם , בגופם ובעמלם . ובתנאים הקשים הללו עשתה התנועה מיפעל ענקים : לא לעצמה , אלא מיפעל ענקים לציונות , שבכך נבדלה משאר הזרמים במחנה הציוני . תנועת בית"ר היתה תנועה של צעירים , בשר ודם , ולא מלאכי מעלה . חלומות ורעיונות גדולים דפקו על פתחי לבותיהם בכוחם של חוזים והוגים ובאמצעותו של נושא דגל רם ונישא כז'בוטינסקי . דבקו הרעיונות והחלומות בלבותיהם , והדריכו את חייהם בדרך המסירות והקורבן . רבים רבים מן הנוער העברי גילו מסירות לרעיון הציוני , ואף נתנו קורבנות מתבים לציון , ברם האידיאליסט של הבית"רים לא היה למעלה ממנו . אידיאליסט זה לא היה כרוך בשום אנוכיות , בשום חמדנות , בשום כוונה 'להסתדר' ו'להיבנות . ' הבית"רים יתר על כל האחרים ידעו לעשות רק את חשבונו של העם ורק את חשבונה של המדינה שתבוא ושבאה . יתר על כל האחרים ידעו את הקדושה ואת התפארת ואת ההוד ש' ב כ ו ל לבך ו ב כ ו ל מאודך . ' הם היו הקנאים שבציונים מראשית עלייתם על הבמה . הם שאפו לציונות גדולה , למדינה גדולה , והם האמינו בעם גדול . ספרנו , ספר בית"ר , הוא קודם כל ספר תולדותיה של התנועה העולמית , של תוכניותיה , מגמותיה , דרכי התפתחותה , יחסיה עם הצהיר ועם המחנה הציוני בכללו , מיפעלותיה בגולה ובארץ ישראל , מאמציה והישגיה . ודאי לא טושטשו בספר חולשות ופגמים , שנתגלו בה , הן בעקת התנאים החמורים מחוץ והן בעקת הקשיים הגדולים מביית . רק בדרך אגב יעלו בספר גם תולדותיהם של סניפים ארציים שונים , ובייחוד מהגדולים שבהם . רק בדרך אגב יעלו בספר 'סיפוריהם' האישיים של חברים מן ההנהגה ומן השורה , אנשי הגות
|
|