רוב

עמוד:98

להתבוללות של המיעוט . כל אלה הם חוקים החלים על חיי עמים בצוותא , ואין הם משתנים מחמת העובדה שארץ זו נקראת בשם פלשתינה , או אפילו בשם ארץ ישראל . הואיל וכל זה ברור בהחלט לכל אדם שעיניו בראשו והן רואות נכוחה , הרי יצירת הרוב היהודי בארץ היא , מבחינה אובייקטיבית ומבחינה סובייק טיבית כאחד , המטרה הראשונה והסופית של כל התנועה הציונית ושל כל חבריה שיש להם נפש בריאה בגופם . אלה שאינם מדברים עליה בגלוי , מחרישים בפרשתה פשוט משום שעל דברים מובנים כל כך אין מסיחים בכלל . ואולם בשביל כל שוקל שקל ציוני נורמאלי בשאוולי שבליטא ובשביל כל חלוץ נורמאלי בגליל כל הטעם למאמציהם הוא בזה , שארץ ישראל תיהפך , בסופו של דבר , למדינה בעלת רוב יהודי . ולפיכך , כל ההצהרות , כאילו אין אנו עומדים בתוקף על תביעה אריתמטית זו , יש בהן לא רק משום ניסיון לרמות את עצמנו , אלא שמבחינה מוסרית המעשה גרוע עוד יותר : זהו ניסיון לרמות גם צד שלישי , בייחוד את הערבים . אני מניח ברצון , שהניסיון נעשה שלא מדעת , ואולם בכך אין עדיין משום תקנה : התרמית נשארת תרמית . והתרמית היא חסרת תועלת , כי לגבי שאלה זו אין כלל להעלות על הדעת שאפשר להונות את הערבים , או מישהו אחר . כל פלאח , שאינו יודע קרוא וכתוב , ושאולי אפילו אינו מודע למונחים "רוב" ו"מיעוט , " מבין עם זאת יפה , למה שואפים היהודים . הוא מביע זאת במלים תמימות : "הם רוצים מעט מעט להיעשות חזקים מאתנו בארץ ישראל . " ככל שתנסה לשדלו בדברים , כי אין הדבר כך , — הוא לעולם לא יהיה מסוגל להאמין , כי היהודים עושים מאמצים גדולים כל כך רק כדי להישאר לתמיד "חלשים" לעומת שכניהם . ומה שנוגע לערבים יודעי ספר , הרי הם שמעו לא רק על "רוב" ו"מיעוט , " אלא גם על הספר . "Judenstaat" על כן כל הערבים , בין שהם יודעי ספר ובין שאינם כאלה , תקיפים בדעתם שכל נסיונותינו לעקר את המטרה הסופית של הציונות הם בגדר ניסיון מדעת לרמותם . כפי שכבר אמרתי , אין אני מרחיק לכת עד כדי כך , אני מוכן להסכים לכך , שהנטיעות הנעשים בשטח זה על ידי הציונים הם נסיונות שלא מדעת . אפשר , שבין שאר הגילויים הפסיכולוגיים המוזרים שלה יצרה הגלות גם עקמומיות מחשבה מסוג זה : אפשרות של הקמת מרכז לאומי בלא שיהא רוב לאומי במקום . אפשר , שבעלי מחשבה זו מאמינים בכנות ובתום לב , שאפשר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא