גיוונה הרעיוני של ההסתדרות הציונית

עמוד:210

ובחיפושים דתיים . מלחמת העולם החייתה את המיסתורין המדיני הזה , שנתגלה בתקוות שתלו ב"תנועת הצ'ארטר , " אשר למרבד . הצער , נסתיימו בפרסומה של הצהרת באלפור . באותה שנה , , 1917 הבלתי נשכחת , שמה המציאות ההיסטורית החמורה קץ לכל זה . הציונות נהפכה מבעייה בינלאומית לבעייה פנים אנגלית . התנועה הערבית החלה לשמש בהדרגה מכשול על דרך הציונות בניסיון להפעיל לחץ , — ולא בלי הצלחה , — על המדיניות האנגלית בארץ ישראל . מדיניותה הקולוניאלית של אנגליה נטשה את המישור החלק , כדי לעלות על דרך ניסויים מפתיעים מאוד . העם היהודי , בחלקו הלאומי והפעיל , עבר מן המסתורין והסנטימנטאליות לעבודה מעשית . התנועה התחילה ל"התגשם , " אך תקופת ה"הגשמות" כרוכה תמיד בשחיקה כל שהיא של סיסמאות רעיוניות "מוגדרות עד תום . " כך טוענים החסלנים הציונים בעלי גוונים שונים . אצל אחדים מהם היתה הנסיגה הרעיונית תוצאה של מחשבה והלך נפש קרתניים שיסודם בחתירה ל"תכלית ; " אצל אחרים — תולדה של חקירות "מדעיות . " הקרתן הציוני בפולין הסכים ל"ויתור" פשוט בתוקף ה"שכל המעשי . " עמיתו בגרמניה הכניס למחזור , לשם ביסוסה של הציונות ה"חדשה , " גל של מובאות מפוקפקות וסילופים היסטוריים מובהקים . הקרתן הציוני , שמחמת חוג ראייתו המוגבל לתחומו הצר , לא תפס את כל התהליך של התחייה הלאומית , שלא ניתק סופית ממורשתו המוסרית והפסיכולוגית של הגיטו , תיאר לעצמו את התגשמותה של הציונות בצורה פרימיטיווית מאוד . משנתקל הקרתן בקשיים בלתי נמנעים , בעלי אופי מדיני ומעשי , נעצר מתוך פחדנות , נבוך ומבולבל לגמרי עקב מאורעות 1929 ותוצאותיהם המדיניות . אחוז פחד החל הוא להשקיף על סביבותיו , אם לעבר אנגליה , בעלת הברית "שלנו , " ואם לעבר הערבים העקשנים . בחיפושיו אחר פתרונות הוא הגיע למסקנה הישנה והמסורתית : יש להסתגל למצב ; ולקרבנם העיקרי של פלפוליו הלאומיים והמוסריים הוא בחר את הרעיון . שום דבר רע לא יקרה לרעיון , אם יועמד "זמנית , " בזהירות הראוייה , בפינת כבוד ויקודש כעניין של "שבת . " עיצוב כזה של הרעיון הציוני כ"פולחן איקונין , " הרי אין בו משום התנקשות במצפונו האישי של כל ציוני : בפנימיותו הוא נשאר נאמן לו ולא הפר את שבועתו . מי חולק על הרעיון של מדינה יהודית ? מי יפקפק בכשרונו הנבואי של הרצל ז כולם — יחידים , אך למה לצעוק על כך ? לפילוסופיה קרתנית וטובת לב זו התייחסו יותר מדי בשטחיות . בינתיים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר